1) מהי "חברה מעורבת"?
ת) 'חברה מעורבת' היא חברה של צעירים ומבוגרים, אנשים ונשים יהודים, הלומדים באותם מוסדות, כגון סטודנטים באוניברסיטאות; הגרים בנפרד, אבל לומדים תורה ומדע באותן כיתות לימוד; או העובדים ביחד, כגון במכוני מחקר באוניברסיטאות, במוסדות הממשלה, במפעלי היי-טק, בחברות כלכליות, בבתי חולים (כמו רופאים ורופאות), במשרדים (רואי-חשבון או עורכי-דין), או ביישוב הארץ (חקלאים בכל צורות החקלאות), או בעיסוק פוליטי וציבורי (כגון בכנסת, במועצות מקומיות ובעיריות, ובתנועות פוליטיות וכדומה). וכל זאת, כדרך העולם והחיים; שתורתנו, תורת חיים היא, ולכן תובעת מאתנו מעורבות בחיי העם והארץ, וכמובן מעורבות חברתית (עובדה, שהחרדים אינם מעורבים, לא בחברה, לא בצבא, לא באקדמיה ולא בחיי הכלכלה בצורה רצינית, כי הם בורחים מאחריות); ראו דברי הרב יוסף דב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל (עמ' 66-61), והרבנית נעמי כהן, תדל"א (עמ' 70-67).
2) מהו ההבדל בין "חברה מעורבת" ל"חינוך מעורב"?
ת) בנ"ע תמכה בהקמת ישיבות לבנים ואולפנות לבנות, כחינוך נפרד; אבל חייבה פעילות "חברתית מעורבת" של כלם במסגרת התנועה, בסניפים ובמפעלים הארציים.
3) האם חברה מעורבת מותרת או אסורה על פי ההלכה?
ת) כמו בהרבה שאלות ציבוריות בימינו (כגון: ש"ל לבנות, גיוס שווה של כל הבנים לצבא, גילוח ותפילת "הלל" ב"יום העצמאות" וב"יום ירושלים"), גם שאלה זו נמצאת בוויכוח בין רבנים: יש השוללים, ויש המחייבים. בחוברת זו עולה בבירור קולם של אלה, והם קצת מהרבה, המתירים והמחייבים חברה מעורבת בבנ"ע, כעולה מהתשובות לשאלות הבאות.
4) חברה מעורבת המותרת על פי ההלכה; האם היא גם רצויה משיקולים חינוכיים?
ת) כן, ושורה ארוכה של רבנים הסבירה, פרט ונמק היטב, מדוע "חברה מעורבת" לא רק מותרת על פי ההלכה, אלא גם רצויה משיקולים חינוכיים אקטואליים; וכי רצוי, דווקא בעת-משבר רוחני כמו היום, שנערים ונערות יתחנכו בתנועת-נוער משותפת בה תהיה אפשרות להדריך אותם להתנהגות הולמת ביחסי שני המינים; כמו הרב ויינברג (עמ' 39), הרב מונק (עמ' 42), הרב בר אילן (עמ' 43), הרב בר-שאול (עמ' 43), הרב יוסף דב סולובייצ'יק (עמ' 57), הרבנית נעמי כהן (עמ' 67), מוטי ברייאר (עמ' 71), הרב לויטס (עמ' 81), הרב ברקוביץ (עמ' 83), הרב אלינסון (עמ' 88), הרב שילה (עמ' 94), הרבנית מרים שילה נ"ע (עמ' 96), הרב ח' דרוקמן (עמ' 53), יחיאל אליאש (עמ' 51), ש"ז שרגאי (עמ' 52), טובה סנהדראי (עמ' 53), הרב יצחק ניסנבוים (עמ' 54).
5) האם ישנה תמיכה של גדולי הדור ברעיון של חברה מעורבת?
ת) כן, מגדולי הדור תמכו ברעיון זה: הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל, גדול הדור, שהקים עולם שלם של תורה בארה"ב ובעולם, וייסד בבוסטון ישיבה מעורבת של בנים ובנות, מכתה א' ועד כתה יב', בנשיאותו ובהנהגתו התורנית האישית (פירוט בעמ' 59-57); הרב הראשי שלמה גורן זצ"ל, שתמך באופן נחרץ בחוברת "חברה מעורבת", ובדרכה של בני "עקיבא" כתנועת נוער מעורבת (פרטים בעמ' 3-2); הרב ב"צ עוזיאל, "הראשון לציון" זצ"ל, שהתנגד לעמדת הראי"ה קוק זצ"ל, ששלל זכות בחירה מנשים מטעמי צניעות; בסוברו, "שכנסייה רצינית" של גברים ונשים מעורבת היא דרך העולם הרצויה, ואין לשלול אותה (עמ' 9) ועוד;
6) אם כל כך הרבה רבנים תומכים בשיטת בנ"ע, מדוע לא שמענו עליהם עד כה?
ת) מפני שיש מגמה מכוונת להסתיר אותם מחברי בנ"ע. המאמץ נעשה הן ע"י רמי"ם חרדליי"ם, והן ע"י כמה מאנשי התנועה עצמם (חרדליי"ם בעצמם). דרך זו מנוגדת לדרכה של תורה: בבית המדרש תמיד היו "בית שמאי" ו"בית הלל", ואיש לא צינזר, או הסתיר, דעה של אף חכם אחד. כשם שהחרדים מעלימים את קיומם של גאוני עולם מרן הראי"ה קוק זצ"ל, ומרן הרב סולובייצ'יק זצ"ל (שניהם נמחקו לחלוטין מכל הוצאות הספרים החרדיות, בארץ ובארה"ב), כך, ובדיוק כך, עושים רבנים חרדליי"ם (כמו הרב ש' אבינר, כעולה מעשרות דוגמאות בחוברת "חברה מעורבת"), כשהם מעלימים באופן שיטתי את עמדות החכמים בגמרא, בפוסקים הראשונים והאחרונים, המביעים דעות תורניות הפוכות משלהם.
7) האם רבני התנועה תומכים ברעיון של חברה מעורבת מלכתחילה?
ת) כן; כך עולה מעמדתם של שורה ארוכה של רבני התנועה, המחייבים את בנ"ע כתנועת נוער מעורבת מלכתחילה; ופירוט ימצא הקורא אצל הרב ח' דרוקמן (עמ' 53), הרב צפניה דרורי (עמ' 1), הרב דניאל שילה (עמ' 95-94); ורבנים ופוסקים אחרים, כמו: הרב מנחם לויטס (עמ' 82-81), הרב אליעזר ברקוביץ (עמ' 87-83), הרב אליקים אלינסון 93-88) ורבים אחרים.
8) האם מליאת ההנהלה הארצית על רבניה תומכת בחברה מעורבת?
ת) כן, זוהי החלטתה המפורשת של מליאת ההנהלה הארצית, השרירה וקיימת עד היום (עמ' 98); ואתם מחברי בנ"ע הפועלים להפרדה, פועלים נגד עמדתה המוצהרת של התנועה.
9) האם ניתן להתייחס לחברה מעורבת בימינו בתור "לכתחילה" גמור - לאלה המשתדלים לחיות על פי דקדוקי ההלכה?
ת) כן; ושלוש תשובות מרבות בחוברת, הן: תשובת הרב א' אלינסון, שחיבר שורה של ספרי הלכה מובהקים שעסקו בשאלות האשה; ספרים, שקיבלו את הסכמתו הנמרצת של הראשל"צ הרב עובדיה יוסף שליט"א (אין להבין מכאן, שהרב עובדיה יוסף תומך בבנ"ע; אלא בזה, שהוא תומך בספרי ההלכה המדוקדקים שפירסם הרב אלינסון במשך שנים; מכאן יש להסביר מדוע ראוי הרב אלינסון שילמדו אותו בקשב רב). הרב א' מסביר ומנמק, מדוע דווקא החינוך המעורב, בו גם גדלו בניו (כולם בני ישיבה בחינוכם), הוא נכון ורצוי יותר מאשר חינוך נפרד (עמ' 88); תשובת הרב א' ברקוביץ, שהיה פוסק חשוב ומחבר של כמה ספרי הלכה המסביר, מדוע חינוך נפרד אפשרי רק בישיבה, אבל החיים בארץ מחייבים חינוך מעורב דווקא, "כפי שהתורה דורשת מאתנו" (עמ' 88); ותשובת הרב ח' דרוקמן, המכיר היטב את המציאות של חברה מעורבת לאורך שנים, ומסכם אותה, "שבמציאות שלנו היא לכתחילה" (עמ' 53).
10) האם בעתיד הרחוק תהיה החברה היהודית נפרדת, או מעורבת?
ת) תיתכנה כמה תשובות: ייתכן, שבעתיד היא תהיה אמנם נפרדת (כהצעת הראי"ה קוק, ונשים תשבנה בבית ולא תצבענה לכנסת); אבל גם ייתכן להיפך, שהיא תהיה עוד יותר מעורבת (כהצעת הרב סולובייצ'יק, ונשים תעמודנה בראש הציבור, כמו דבורה). ההלכה פוסקת על סמך ניתוח ההווה, ולא על סמך השערות התלויות על בלימה לגבי העתיד, וחכם עדיף מנביא. הואיל ואיש אינו יודע לענות על שאלה זו, כ י איש איננו נביא, לכן היא איננה רלוונטית.
11) האם חברה נפרדת היא מ"לכתחילה" או "בדיעבד"?
ת) חברה נפרדת היא שחיה ב"דיעבד" גמור: נוער חרדי אינו יכול להיות שותף רציני בבניין הארץ: לא בצבא (כי הצבא מעורב); לא במדע (כי האוניברסיטאות מעורבות); לא בכלכלה (כי חיי הכלכלה מעורבים); ולא בחיים הציבוריים (כי כולם מעורבים); בנוער החרדי אין כמובן נשים, שהם 50% של האוכלוסיה, בשום פעילות ציבורית לאומית), ודחיקת הנוער הדתי-לאומי לשוליים היא הרת-אסון, ותגרום נזק חמור לתורה, לעם ישראל, ולארץ ישראל.
12) מהי החברה היהודית האידיאלית?
ת) להיות כמו תנועת בני-עקיבא כיום, עם שאיפה מתמדת להישגים נוספים.
אבל תלמידי חכמים שונים אומרים לנוער, שעומדות בפניו אך ורק שתי ברירות: א) לחיות בחברה נפרדת, וצנועה; ב) או לחיות בחברה מעורבת, ולא צנועה, וזו אמירה טועה ומכשילה. מתוך המון מקורות הלכתיים בחוברת, ומתוך עמדותיהם המפורשות של רבנים גדולים וראשי ישיבות עולה, שהרחקת הבנים מהבנות עלולה לגרום, וכבר גורמת היום בפועל, לקילקולים חינוכיים רבים (מסיבות המפורטות בחוברת), וכפי שקורה למעשה היום בבנ"ע. וזה קורה, למרבה הצער, בגלל שהתנועה מאבדת במהירות את בטחונה העצמי, ואת האמונה בצדקת דרכה. כאשר התנועה מותקפת ללא הרף ע"י רמי"ם חרדליי"ם, האומרים להם בוקר וערב, כי תנועת נוער מעורבת היא בדיעבד; כי לימודי חול הם בדיעבד; כי כל מה שהם עושים במסגרת הפנאי (אפילו ספרות-חול טובה ובילוי תרבותי חיובי), שהכל הוא בדיעבד (ובעצם, אסור),
אז הנוער - שממשיך בכל זה - מאבד את בטחונו ואת אמונתו, וזורק את הדת בכלל; וזו אחת הסיבות לדתלשי"ם למיניהם. כי מי שמשננים לו יומם ולילה שהוא הבן הנחות, מהסוג הלא-טוב של המשפחה (= "בדיעבד"!), אז הוא מתנהג בבגרותו בהתאם לציפיות אלה, והתוצאה - קילקול, ההולך ופושה בימינו כספחת. לכן המסקנה, שבנ"ע צריכה להמשיך את דרכה החינוכית, שזכתה עד היום להישגים כבירים (ונחשבת, בהתאם למחקר מדעי מקיף של
משרד החינוך, לטובה ביותר בארץ), ולחתור להיות חברה מעורבת וצנועה, כעולה משלל המקורות שבחוברת.
******************************************************************
* ד"ר אמנון שפירא הינו לשעבר מזכ"ל בנ"ע וכיום חבר ההנא"ר של בנ"ע
** (מספרי העמודים המצויינים להלן, הם מספרי העמודים שבחוברת "חברה מעורבת")
הודעה:
מי שמעוניין לרכוש את החוברת התורנית "חברה מעורבת" (שיצאה לאור מטעם ההנהלה הארצית של תנועת בנ"ע), ובה פירוט מדוקדק של כל העמדות התורניות שהוזכרו לעיל, והתומכות באופן נמרץ בבני-עקיבא כחברה מעורבת מלכתחילה, יכתבו נא אל:
ד"ר אמנון שפירא, המחלקה לתנ"ך, אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, 52900, ויצרפו 30 שקלים (המחיר כולל משלוח בדואר; אפשר לשלוח הזמנה מרוכזת של כמה חוברות).