70 שנה לטבח ביהודי לוב - הסיפור שלא נלמד

היום, לפני 70 שנה, טבח המון מוסת וזועם ביהודי טריפולי ובכפרים סביבה. ההמון רצח, שחט ושרף 132 יהודים ופצע מאות אך פיסת ההיסטוריה הודחקה מספרי הלימוד

חדשות כיפה נתנאל לייפר ונריה כנפו 04/11/15 17:35 כב בחשון התשעו

70 שנה לטבח ביהודי לוב - הסיפור שלא נלמד
בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות מרכז תרבותי ליהדות יוצאי לוב, תל אביב, צילום: בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות מרכז תרבותי ליהדות יוצאי לוב, תל אביב

כולנו מכירים את סיפורי הפרעות ביהודי אירופה, הם נלמדים בספרי ההיסטוריה ומצוינים באירועים שונים. אך רק מעטים מכירים, את הסיפור המזעזע על הטבח שהתחולל היום לפני 70שנה. ברביעי לנובמבר שנת 1945 פרצו, תוך תיאום מדוייק, מהומות בעיר טריפולי שבלוב. מהומות שהתפתחו לכדי טבח נורא, מהאכזריים ביותר שידעו יהודי צפון אפריקה והיהדות בכלל.

הפוגרום החל בטריפולי לקראת שעות הערב המוקדמות. חבורות של ערבים עברו ברחובות היהודים כשהם משחיתים מכל הנקרה בדרכם, מכים עוברי אורח ופוצעים אותם. למחרת בבוקר, החל ההמון גם ברציחות, ביזה ושריפת חנויות ובתים של יהודים שסומנו מראש. המשטרה המקומית, לא רק שלא סייעה ליהודים, היא אף השאירה את השטח פנוי להמון הפורע. במהלך היום נרצחו בטריפולי לבדה כ-30 יהודים.

הידיעות על הטבח בטריפולי החלו להגיע במהלך היום גם לכפרים בסביבת טריפולי: עמרוס, זנזור, מסיללאתה, זאוויה ותאג'ורה ואלפי ערבים כפריים מוסתים ותאבי דם החלו לטבוח ביהודיי הכפרים. במשך היום ולמחרת, נרצחו 38 יהודים בעמרוס ו-34 יהודים בזנזור, היהודים נשחטו ונשרפו וגופותיהם עברו התעללות עד כדי מצב שבו שאי אפשר היה לזהותם והם נקברו בקברי אחים.

(צילום: בית התפוצות, ארכיון התצלומים, באדיבות מרכז תרבותי ליהדות יוצאי לוב, תל אביב)

אחרי ארבעה ימים של טבח נספרו 132 יהודים הרוגים, מאות פצועים ואלפים שנותרו ללא קורת גג. מאות בתי עסק ובתים נבזזו ונשרפו ותשעה בתי כנסת הוחרבו על תשמישי הקדושה העתיקים שהיו בהם. משפחות שלימות נמחקו.

אנשי מרכז 'אור שלום' שעוסקים בהנחלת ההיסטוריה של יהודי לוד סיפרו כי הטבח האכזרי התבצע בזמן שהבריטים שלטו בלוב והוא היה בעידודם ובסיועם. הם מצביעים על עדויות ומסמכים הקושרים את הבריטים לטבח, בין היתר עדות של חיילים יהודים על כך שכמה ימים קודם קצינים בריטים פגשו בראשי הערבים והסיתו אותם כנגד היהודים כשהם מספרים להם סיפורי בדיה על הנעשה ב'פלשתינה' ועל מהומות שפרצו במצרים.

במהלך הימים שלפני הטבח אף אסף הצבא הבריטים את נשקי חיילי הבריגדה היהודים הארצישראליים שהיו מוצבים כחלק מהצבא הבריטי, והם רותקו לבסיסים שלהם במשך 48 השעות הראשונות של הטבח, זאת כדי שלא יוכלו לצאת לעזרת אחיהם.

בתחילת החודש ציין מרכז "אור שלום", יחד עם מרכז דהאן באוניברסיטת בר-אילן, 70 שנה לטבח הנוראי, זאת במטרה להביא את הטבח לידיעת הציבור הרחב ולהכנסתו אל ספרי הלימוד במערכת החינוך.

"אין שום סיבה שבבתי הספר ילמדו רק על מאורעות תרפ"ט או על פרעות קישינייב, בהם נהרגו 'רק' 49 יהודים, וסליחה על ההשוואה. אבל על הטבח ביהודי לוב לא ילמדו", טוען בשיחה עם 'כיפה' בנעטיה פדהצור, יו"ר מרכז "אור שלום". "מישהו שם למעלה במסדרונות משרד החינוך, חייב להתעורר ולהתערב בבחירת התכנים. אין שוב הצדקה לבידול הזה ומאורע כ"כ חמור בתולדות העם היהודי, אסור שישכח, נהפוך הוא, הוא יכול לשמש אותנו כתחמושת כבדה במלחמה על דעת הציבור נגד הערבים, שהוכיחו עצמם כבר מאז כחיות אדם, וככאלה שאי אפשר לדבר איתם", מסכם פדהצור.