מלחמת הגיר והאייפון

מה כבר אפשר לחדש לתלמידי ישראל, כשכל המידע בעולם מצויים בטלפון החכם שבכיסם? אבינועם הרש קורא לשר החינוך החדש להשקיע יותר בערכים

חדשות כיפה אבינועם הרש 04/04/13 08:30 כד בניסן התשעג

מלחמת הגיר והאייפון
Looking Glass-cc-by-sa, צילום: Looking Glass-cc-by-sa

לכבוד שר החינוך, הרב שי פירון.

אני מניח שקראת כמוני את הכותרת מהשבוע שעבר: "נערים הכו באכזריות אדם קשיש בלי סיבה", שרק עליה יש להאריך, שהרי גיל 68 הוא לא בכלל לא קשיש (מבקר המדינה בן 68) ו'אדם' היא מילה הרבה יותר סטרילית וקרה מאשר סבא אוהב לנכדים או אב למשפחה.

בסרטון המזוויע רואים איך (ברשותך אני מעדיף לקרוא לו סבא) הסבא הזה מנסה לברוח על נפשו בעוד הנער בן ה-16 רודף אחריו עד שהוא מפיל אותו ובאכזריות של חיה רעבה ומחטיף לו מכות רצח כל כך קשות, עד שמנהל טיפול נמרץ בבית החולים 'איכילוב', נאלץ לומר: ”הבעיה תהיה להחזיר לו את הפנים - הכל שבור: האף, ארובות העיניים, כל העצמות, זה המון עבודה - זה סיפור של חודשים".

חשבתי, למה בעצם אני בוחר להביא לך דווקא אתמקרה הקיצון הזה, את סטיית התקן שלכאורה יכולה לחטוא בדמוניזציה של הנוער הנפלא והגדול שלנו ושלנו הכוונה כמובן גם לנוער החילוני וגם לחרדי. נוער גבוה עם כוחות נפש ונשמה גדולה שבשבילו, חיבר ר' נחמן את כתביו הנוגעים והבוערים. נוער שלא מסתפק בידיעה אלא רוצה לזעוק ולהרגיש, לחוות ולנשום מלא ריאותיו את כדוריות הבריאה. עד הסוף.

אבל נזכרתי אדוני השר, שרק בשנה האחרונה בממוצע של חודש בערך, שמענו פעם אחר פעם עוד אייטם מזעזע ועוד ידיעה על 'בני טובים שבצעו מעשי סדום' ו'בני טובים תלמידי תיכון שאנסו והכו והשפילו וכו'.

ולא יכולתי שלא לשאול את עצמי, האם הסיפורים המבעיתים האלו קשורים לעובדה שלמרות הדגש הרב שהושם על המבחנים הבינלאומיים TIMSS ו-PIRLS של ארגון ה-IEA להערכת הישגים בחינוך עד שהחזירו את ישראל למקום השביעי המכובד (בכלל זו הייתה השנה של הנוער הישראלי כשקטף את המקום הראשון בעולם בגלישה ברשתות חברתיות (פיייסבוק, טוויטר וכו) ואת המקום השני בגלישה באינטרנט) עדיין סצנת תרבות הפנאי והמועדונים נותרה בצריך עיון גדול כמו גם מסיבות הקרחנה ההמוניות (שחלקן אומצו בחום בשנתיים האחרונות על ידי קומץ מהנוער הסרוג) המחלחלים לאלפי נערים חופשיים בלילה ותלמידי משרד החינוך בבוקר שנשאבים וטובעים בתוך שיטפון אורות הפילפר המכשף.

באחת מתוכניותיו המשובחות, 'גאון ברדיו', תהה יהורם גאון האם תם תפקידה של מערכת החינוך בתור ספק אינפורמציה האמון להנחיל לתלמידי ישראל ידע בסיסי כהיסטוריה ומלחמת 'מאה הימים' והאם לא הגיע הזמן לעבור ולספק ערכי מוסר וכישורי חיים, שהרי מה כבר אפשר לחדש היום מבחינת אינפורמציה לתלמידי ישראל המצויידים בטאבלטים, אייפדים, אייפונים המזריקים להם ידע תמידי זמין נגיש ונוח במיוחד בחסות אוניברסיטת גוגל העולמית?

בשביל מה, במחילה, לבזבז זמן על הסכם ורסאי כשתוך שבריר שנייה יכול גם אחרון המתקשים לאתר בויקיפדיה איך קראו לסבתא של המשרתת הראשית שהגישה את הקפה בועידת ואנזה?

אתמול הביע בפניי א', חברי המחנך בשס“ה ורמ"ח איבריו, את תסכולו. הוא אמר לי שתלמידיו המחוננים אולי הצליחו ללעוס לדעת את טאנגס ופיתגורס, אבל כשזה מגיע למידות ודרך ארץ הוא פשוט נשאר חסר אונים למול המתודות המופלאות והפאנצי'ם ההורסים של אחת מתוכניות הדגל של גלי צה"ל שבהם צמד שדרנים שנונים במיוחד משדרים בערוץ הצה"לי בשעות שיא תכנים גסים ובוטים, שספק אם היו עוברים אצל יצחק קדמן, ולו גם תחת קטגוריית ה'למבוגרים בלבד'.

"בבוקר הם לומדים גדלות נפש ורוממות מטרופלדור שאמר:"חסר גלגל? אני הגלגל" ובערב הכול מתמוסס כשהפקות הענק המרופדות במיליונים מסניפות להם באינפוזיה את קטנות האדם והמסרים האינטרסנטים של 'הישרדות' ו'המירוץ למיליון'".

"בשביל זה יש להם הורים לא? אי אפשר להפיל הכול על מערכת החינוך", השבתי לחברי.

"פחח", הוא גחך, "בטח, רק ההורים שאין להם שמץ של מושג מאיפה מצייץ הטוויטר ואיך עושים בכלל לייק בפייסבוק. תבין, גם אם יש להם מוכנות, הם נעצרו בשלב הגירים על הלוח וכאן אנחנו מדברים על מלחמת הגאדג'טים“.

כתבתי את הדברים דווקא בגלל שאני יודע כמה אנשים מדהימים יש במערכת החינוך שעושים ימים כלילות ומתייחסים לחינוך בחרדת הקודש של כהן גדול בקודש הקודשים.

בעבר, אמרת ש"החינוך הוא החיבור האולטימטיבי בין עבר הווה ועתיד". מכאן צריך להוביל לכך שהבשורה החינוכית של משרד החינוך בראשותך תתחבר למלחמת הגאדג'טים על פיסול עולמו של הנוער בישראל ותצויד בכלים החדשניים ביותר שיש בשביל להיכנס לעולמו.

שר החינוך, העתיד כבר כאן והוא הייטקי, שנון, עצבני, מהיר ומתוחכם מתמיד. כמו המסרים והנוער שצורך אותם. עכשיו הגיע העת שגם החינוך יתפוס מקום טוב באמצע. ליד העתיד.

הבהרה: בטור שעבר הבאתי מקרה אמיתי שקרה ב'שטביעלך הגר"א' וכן את תקנון בית הכנסת.

בעקבותיו קבלתי מיילים המבקשים להדגיש כמה דברים:

• תקנון בית הכנסת מדבר על נוסח אשכנז ולא על הברה אשכנזית.

• מתפללים מעדות אחרות כן עולים בתור שליחי ציבור.

באם נגרם למישהו ממתפללי בית הכנסת המפואר הזה עגמת נפש אני מתנצל על כך.

הכותב הינו רכז הדרכה במדרשת עמיעד. המאמר המלא יתפרסם ב“השבת“ של ”צהר“. לתגובות והזמנת שיחות במייל avinoam811@gmail.com