פעולה מס' 7

דגם לדוגמא

מבוא:

בפעולה הקודמת הגענו למסקנה שחבריא ב' צריכה להיות עצמאית ולא שיפעילו אותה. מטרת הפעולה היא להחליט איך אנחנו עומדים לפעול (שימו ♥ לא למען מה, לא איזה יעדים אנחנו מציבים לתק' הקרובה. בזה נעסוק בפעולה הבאה, אלא באיזה דרך נפעל, מה תהיה צורת התפקוד של חבריא ב' שלנו).

הפעולה אמורה להיות הקדמה לועידת חבריא ב' סניפית! (בנספח תמצאו איך מארגנים ועידת חבריא ב').

מטרת הפעולה:

שהחבר'ה יגדירו מה תפקיד חבריא ב' לדעתם ויעלו אלטרנטיבות כיצד ליישם זאת.

מדריך – כדי שהפעולה תצליח עליך לבחור מראש שלושה חברה ולהכין איתם את התפקיד שלהם במשחק "זה מה יש" שנשחק בחלק א' של הפעולה. על כל אחד להבין מה בדיוק הדגם אותו הוא מייצג. הראה להם את השאלות ונסו לחשוב יחד על תשובות מייצגות.

מהלך הפעולה :

שלב א' :

נשחק עם החניכים את המשחק "זה מה יש" (תנסו להיזכר, פעם מזמן, תוכנית של דודו טופז על שידוכים). כל אחד מ - 3 חניכים (שתבחר) ייצג דגם של חבריא ב' מסוג מסויים.

מדריך : הכן מראש שאלות ופזר אותן בין החברה, מטרת המשחק: לנחש איזה סוג מייצג כל אחד (תן להם אפשרות לשאול שאלות עצמאיות).

שלושת הדגמים:

þ חבריא ב' מגובשת חברתית, עצמאית. מפעילה את עצמה במסיבות, הרצאות, טיולים, שיעורים. מאוד תוססת מבחינה חברתית אך כל ההשקעה מופנת פנימה.

þ חבריא ב' הממשיכה לפעול בשבטים כאשר לכל שבט יש מדריך והפעולות מתבצעות בשבת בבוקר או במוצ"שים. זו חבריא ב' שתורמת הרבה לחבריא א'.

þ חבריא ב' עושה. בעיקר התנדבויות אישיות. אוסף של חברה מאוד ערכיים אף שאין ביניהם קשר של עשיה אלא כל אחד עושה בנפרד. אין כמעט התנדבויות קבוצתיות או מטעם התנועה. כמו"כ החברה אינם מגיעים לפעולות, נראה להם בזבוז זמן.

מדריך – ברור שכל אחד מהדגמים מוקצן. אלה שלושה דגמים לא אידיאלים אך אפשר לראות בכל אחד מהם השתקפות של צד שצריך שיהיה בחבריא ב'. המטרה היא לעצב מאוחר יותר דגם שיכלול מרכיבים מהדגמים הנ"ל.

שאלות:

א. פורים מתקרב. מה חבריא ב' תעשה בפורים?
דוגמאות לתשובות:

סוג 1 - יארגנו מסיבת פורים מעולה לעצמם.

סוג 2 – יארגנו את שוק פורים של חבריא א'.

סוג 3 – כל אחד יקח על עצמו לשלוח מנות למשפחות נזקקות.

ב. איך נראית בסניף שלכם פעולת ערב שבת?

ג. נפתח קניון הפועל בשבת, שני רחובות מהסניף. מה יקרה בסניף (האם יצאו למאבק או שיתרכזו בפעולות המסבירות את ערך השבת / אהבת ישראל ואחדות או שמא יעבור הדבר בשתיקה?).

ד. הגיעה לעיר קבוצה גדולה של עולים - מה תעשו ?

ה. הקומונרית עזבה באמצע השנה. איך יתפקד הסניף?

ו. המועצה הדתית נתנה תקציב לשבת מיוחדת, איך תנצלו אותו?

ועוד שאלות ככל העולה אל רוחכם ...

בקש מהחבר'ה לנחש איזה מן חבריא ב' היא זו.

שלב ב' :

פתח דיון - איזה דגם עדיף בעינכם?

בסיום הדיון צריך להגדיש את הבעיתיות שבכל דגם.

הדגם הראשון הוא אמנם עצמאי ופעיל אבל אין כלום בינו לבין תנועת נוער (חזרה לפעולות הראשונות – מהן המטרות ומהי תנועת נוער?! חינוך לעשיה ועשיה חברתית).

הדגם השני אינו חבריא ב' אלא זוהי חבריא א' רק טיפה יותר מבוגרת. אין פה שום ניצול של העובדה שמדובר בבני נוער – כמו"כ גם כאן אין תרומה חברתית אלא רק תרומה פנימה (שזה חשוב אך לא מספיק).

הדגם השלישי גם זו אינה תנועת נוער. אין פה תנועה, יש פה אוסף יחידים. כמו"כ יש פה ויתור על החינוך להגשמה ועל החינוך בכלל. גם בחבריא ב' ממשיכים להתחנך.

שלב ג' :

כיצד אנחנו רוצים לפעול – קיימו דיון פתוח עם הצעות מעשיות.

מדריך : 1. חובתך להדגיש שאין דעתך עדיפה מדעתם. שניכם חלק מחבריא ב'

באותה מידה. אף אחד לא יחליט בשבילנו מה ואיך נעשה – אנחנו

הנוער. אנחנו נחליט ונעשה.

2. בסוף הפעולה מופעים 3 מכתבים שמייצגים דגמים שונים של חבריא

ב' – מומלץ מאוד שתקרא אותם. תוכל להשתמש בהם לשם זריקת

רעיונות במהלך הדיון הפתוח. כמו"כ תוכל להשתמש בהם במהלך

הפעולה עצמה כשדנים בדגמים השונים – לשאול אותם לדעתם על

ההצעות שמועלות במכתבים.

שלב ד' :

קיימו ועידת חבריא ב' בסניף בה תחליטו החלטות בפורום של כל חבריא ב' ותתחילו לפעול על פיהם.

להלן רקע להכנת ועידה סניפית :

ועידה סניפית

רקע:

הדברים הבאים נכתבו על מנת לסייע לך להכין ועידה סניפית מוצלחת, אשר יתן דחיפה להמשך פעילות הסניף במרוצת השנה. קרא היטב את הדברים והערך ביסודיות.

שים לב! הדברים נכתבים תוך ציון מספרים המתאימים לסניף שיש בו ח"ב של לפחות כמה עשרות חברים. אך ניתן וצריך לקיים ועידה גם בסניף שבו ח"ב של 5-10 חברים! על כן, אין להיתפס לדוגמאות, ויש להתאים הכל לגודל הסניף.

צירים:

א. צירים המשתתפים בועידה, וזכאים להצביע ולהיות שותפים בעיצוב המשך דרכה של הסניף, הינם חברי שבטי התקומה, נריה, שלם.

ב. ציר הזכאי להשתתף, מקבל כרטיס ציר עם שמו, ורק בעזרתו ניתן להצביע. תצפיתנים אחרים שבאו לראות – לא מצביעים.

ג. לשיקולך (הבלעדי!) האם לצרף יצוג קטן לבוגרים.

אם אתה חושש שהם ישלטו בדיון והחברים הצעירים ישתתקו – תוותר.
אם הם יתרמו לדיון ורמתו – צרף.

מיקום:

יש לאתר מקום שיכול להכיל בנחת את כל הצירים ושיש בו אפשרות להתפצל לקבוצות דיון בחדרים קטנים סמוכים.

סניף קטן – יכול לקיים הכל בחדר קטן אחד.

מרכיבים בתוכנית:

א. ברכות – ניתן ורצוי לפתוח ב - 5-10 דקות של ברכות. לשם כך יש להזמין איש ציבור או נציג "רשות" או מנהל מוסד חינוכי וכו'.

מקסימום 2 מברכים ולוודא שמבינים שתפקידם לברך בקצרה ולא לנאום…

ב. מליאה כללית – דיון כללי, כל הרוצה יבוא ויטול את רשות הדיבור.

ג. ועדות – עבודה ב"ועדות משנה" ממוקדות, בהנחיית רכזי ועדות.

ד. מליאת סיום – בו מתקיימות הצבעות ומתקבלות החלטות.

בהצלחה !

נספחים :

חבריא ב': נקודות למחשבה

לעיתים קרובות מאוד עולה מחדש השאלה הישנה כיצד יש להפעיל את חבריא ב'. שמעתי בנושא כמעט כל תכנית אפשרית אך חושבני שהבעיה האמיתית היא להגדיר מה אנחנו בכלל רוצים מ"החיה" הזאת – חבריא ב'. הדבר דומה למסע פרסום מוצלח מאוד למוצר שבעצם אין לו דורשים. בקיצור – אנחנו צריכים לבדוק את הסחורה – חבריא ב', ואת הצורך בה, לפני שאנו דנים כיצד לשווק אותה.

ישנן שתי נקודות שצריך להגדיר: א) מהו התפקיד של חבריא ב';
ב) דרכי הפעולה. רבים רואים את התפקיד של חבריא ב' כיום כפי שהיה לפני עשרים או שלושים שנה, כלומר כלי החינוך המרכזי לדרך של תורה ועבודה. בנקודה זאת הגיע הזמן שנפקח את העיניים ונבין שגם ללא בנ"ע חלק ניכר מאוד מחניכי חבריא ב' יקבל חינוך מצויין לכל מה שאנו מחנכים, בישיבות תיכוניות, אולפנות, ישיבות הסדר וכו'. חשוב גם לזכור שבמקומות רבים זה כבר לא כל כך בושה להיות דתי לאומי. בנוסף, אסור לשכוח שרבים מחברינו פשוט לא נמצאים בבית והם באים אליו לחופשות או כדי לישון, ומטבע הדברים לסניף אין כל כך תפקיד בתור בית שני כמו בחבריא א'. תפקידה של חבריא ב' בימינו אם כן, הוא להוות חינוך משלים ומסגרת לחופשות ורק במקרים מעטים יחסית היא כלי החנוך המרכזי לדרכנו.

דרכי הפעולה: גם בנקודה זו ברצוני לחדש. לדעתי, עיקר הפעילות של חבריא ב' צריכה להיות הנתינה לחבריא א', בהדרכה, באירגון וכו'. כאשר אדם נותן, ההזדהות שלו עם הגוף שהוא פועל למענו גדלה. יש לנצל בתחום זה גם את החבר'ה שאינם מדריכים, לפעילויות שונות. את עיקר החינוך הרעיוני יש לעשות ע"י פעולות בליל שבת, והחשוב מכל, בשיחות אישיות. כאשר לצורך כך יש לנצל הסדרניקים ובוגרים שמוכנים להיות מעורבים בסניף ואולי אף להדריך את חבריא ב'. הפוטנציאל בתחום הזה מאוד לא מנוצל. ויש הרבה חבר'ה שמוכנים לעזור, ופשוט לא פונים אליהם. חשוב מאוד שיהיה לחבר'ה אל מי לפנות, ועם מי לדבר בצורה חופשית יותר מאשר עם מורה או רב.

הגיע הזמן שנפסיק להעלות את הנושא הזה כל פעם מחדש, ושנפסיק לחלום על סניף שבו יבלו חניכי חבריא ב' 365 ימים בשנה. התקופה המתאימה לכך הייתה לפני עשרים ושלושים שנה וב"ה היא עברה לבלי שוב.

יחזקאל בצלאל

רכז סניף בית שאן

(נלקח: "זרעים")

אל תכנסו להדרכה

המהפכה הבאה בבני עקיבא

הבעיה אם להודות על האמת, לפעמים הרגשתי, בתור רכז, שאני משחק במשחקי ילדים. חניך נכנס בכיתה ד' לשבט נבטים ובמשך ארבע עד חמש שנים הוא משחק במשחקי חברה ומדי פעם שומע פעולה טובה. נכון, לא כולם כאלה, יש שבטים מאד רציניים שפועלים ומתנדבים, אפשר למצוא אותם באמצע הלילה בויכוח סוער על דברים חשובים באמת (ולא רק על זה שמשה נפרד מדנה אחרי שהוא כבר הציע חברות לצורית). אבל כל הדברים האלו מתגמדים ונעלמים בהתקרב הרגע הגדול, הרגע בו יכריעו מי יכנס להדרכה ומי סופו לכליה חברתית, מי יקבל אישור שהוא טוב מספיק ומי לא יישאר בסניף עוד כמה חודשים. כי בסופו של דבר הדרך הכי משמעותית שבה טובי חברי וחברות בני עקיבא תורמים לחברה היא בזה שהם מדריכים את החניכים שלהם כך שהם יצאו כמוהם בדיוק.

למה זה כל כך כואב לי? התשובה פשוטה. בציבור במדינת ישראל נוצר הרושם שהתיישבות וגבולות זה לא הדבר הכי חשוב בימים אלו. בין אם זה נכון באמת ובין אם זה רק הרושם, התיישבות ופעימות ירדו ממרכז הבמה ואנשי התרבות מקבלים מקום חשוב ביותר בתודעה הלאומית, והבעיות החברתיות יוצרות את רעידות האדמה הכי קשות. מסתבר שמקומם של נושאים כמו אשכנזים-ספרדים דתיים-חילוניים עשירים-עניים, חשוב לאנשים יותר מיצהר ומחברון (למרות שהם לא פחות חשובים). ואם אנחנו רוצים להשפיע על מדינה, לא מספיק להקים עוד ישוב (וצריך), אנו צריכים להשפיע ובצורה משמעותית בצד החברתי.

והנה הבעיה: משל למה הדבר דומה, לקבוצה של חיילים, שבעת פקודה, כולם רוצים לשמור על המאהל ואף אחד לא רוצה לצאת לקרב.

אני לא רוצה להגיד שהדרכה לא חשובה, בתור רכז הדרכה אני מכיר כמה חניכים שחייבים את אישיותם הבריאה למדריכים שלהם. אני מכיר מדריכים בסניפי פיתוח שהצליחו לגדל דור של חניכים בלי רגשי נחיתות, ואני מכיר את מסירות הנפש של חלק מהמדריכים. עם כל זה, צריך לצאת החוצה לשדה הקרב החברתי, ולא להשאר במאהל / סניף.

תגובת בני עקיבא

ומה קורה בבני עקיבא? אף אחד לא רוצה לצאת לקרב, כולם רוצים לשמור על המאהל. למה?

מי שמדריך שבט, זוכה ליוקרה חברתית, כולם מכירים אותו ויש קבוצה שלמה של ילדים זבי חוטם שצריכים להישמע לדבריו. כבוד.

מי שנכנס להדרכה זוכה להערכה מאת מדריכיו שהוא מהחבר'ה ששווים יותר. מי שעובד עם עולים או עם נוער מצוקה אין לא במה להשוויץ בשכונה / קריה / ישוב, העבודה היא קשה מורכבת ומסובכת הרבה יותר מלהדריך את "ילדים טובים בני עקיבא".

למדריכים שנכנסים להדרכה, בדרך כלל, אין שום מבט כללי על המצב בסניף ובתנועה. הם עושים הרבה טעויות ולפעמים מתנהגים בחוסר אחריות. יש שאמרו לי, שהמטרה שלהם היא להכניס כמה שיותר חברה להדרכה. לא משנה אם זה טוב או לא לחניכים. העיקר להכניס והרבה.

האשמה היא לא רק על החבר'ה בסניפים. גם בני עקיבא לא יוצאת נקיה. אבל בתחום הזה יש כמה שינויים ולטובה. לפחות במחוז חיפה. מחוז חיפה החליט להיות תנועת נוער אמיתית. מפתיע, אבל זה לא כל כך פשוט. הכוונה היא שבמקום לעזור רק לעצמה, היא רוצה לעזור למי שמסביבה. לא כדי שיבואו יותר חניכים, אלא מהסיבה הפשוטה – כך צריך ונכון לעשות.

ביתר פרוט, הכוונה להוציא קבוצות של חבר'ה, שיבחרו בקפידה, לפעולות משמעותיות עם קבוצות שוליים ; כמו נוער בסיכון, נכים, עולים וכדומה. הקבוצות האלו יקבלו הכשרה שמתאימה לתפקידים ויקבלו הנחיה מאנשי מקצוע ומבוגרים. הבעיה היא שקשה להקים מערכת כזו.

בתקופת עבודתי במחוז, התחלנו ליצור את המסגרת אך העבודה היא רבה. ייקח זמן עד שיתנו בנו את האמון שזה לא עוד תרגיל, שמטרתו היא למצוא תחליף זול להדרכה בשביל אלה שלא זכו לה, אלא שינו אמיתי בבני עקיבא בכלל ובמחוז חיפה בפרט.

אל תכנסו להדרכה! לכו בקו הראשון שיצור את המהפכה הבאה בבני עקיבא …

חגי אהרוני –

תפקד כרכז הדרכה מחוז חיפה תשנ"ז – ח.