כללי

שלום וברכה,
אקדים ואומר שיש להעריך את הפתיחות שלך והרצון שלך להשתפר ולהתקדם בחיים.

את שואלת שאלה חשובה שהרבה אנשים נופלים בה.
בתוך שאלתך טמונות שתי שאלות:
א. למה אנשים נפגעים מאמירות שנאמרו בחוסר שליטה?
ב. כיצד מבקשים סליחה מאדם שנפגע?

לגבי השאלה הראשונה,
נראה לענ"ד שהסיבה שאנשים נפגעים היא משום שאדם לא לגמרי מחוץ לשליטה. אמנם חז"ל אומרים שכל הכועס כל מיני גיהנום שולטין בו, וכן אומרים שכל הכועס כאילו עובד עבודה זרה. ופירושו של דבר שהוא מאבד את השליטה שלו על עצמו, אך אין כאן איבוד מוחלט של השליטה.

אסביר את עצמי בדוגמה, אם תוך כדי שינה היית אומרת למישהי מילים לא יפות, היא לא הייתה נעלבת משום שהיא יודעת שלא הייתה לך כלל שליטה על מעשייך, כיוון שישנת באותה העת.
אך מכיוון שהיא יודעת שהיית ערנית (אפילו שכעסת)יש לך שליטה מסוימת על עצמך. עובדה שלא הוצאת מילים יותר קשות, עובדה שלא זרקת עליה כיסאות וכול'.
ולכן הסיבה שאנשים נפגעים היא מובנת, וקשה להם לקבל את הטענה שהיית בחוסר שליטה מוחלטת.
ומעבר לכך, ייתכן שמפריע לה שהגעת לכזה מצב של חוסר שליטה. עצם זה שהגעת למצב שאת לא שולטת במילים שאת אומרת לה זה כבר פוגע.

לגבי השאלה השנייה, מה עושים כשאדם נפגע.
יש כאן שני רבדים:
א. כיצד מונעים זאת בעתיד.
ב. כיצד מבקשים סליחה.
לגבי השאלה כיצד מונעים זאת בעתיד, חשוב לעבוד על המידות שלנו. אולי ללמוד ספרי מוסר (מסילת ישרים, ארחות צדיקים, שערי תשובה וכדומה). לשמוע שיעורים על מידת הכעס, להתבונן עם עצמך למה את כועסת וכיצד תוכלי להימנע מכך. וכן להתייעץ עם אנשים כיצד לעבוד על עצמי.

לגבי השאלה כיצד מסבירים זאת לאחרים.
רוב העולם מוחל כשפוגעים בו רק אם באמת הוא חש שהפוגע מתנצל מכל הלב. אם היא תחוש שאת באמת מתנצלת על מה שעשית, ושלא תחזרי בחיים לכזאת התנהגות יש סיכוי גדול שהיא תמחל לך בלב שלם.
אנסה להציע לך רעיון, אולי תקני לאותה אישה מתנה יפה, ובה תכתבי לה מכתב כמה את מעריכה ואוהבת אותה. ובתוך המכתב תתנצלי על המילים שאמרת בשעת כעס.
ותבקשי שתדון אותך לכף זכות, ושאת מקווה שעוד בחיים זה לא יקרה לך.

ייתכן מאוד שזה ירגיע את ליבה.

אשמח לדעת אם עשית כעצתי, ואיך התקדמו הדברים.

בברכה רבה
הלל מרצבך