פחד ודאגה לנוכח המצב הבטחוני

שלום לך.

החוויות שאת מתארת כאן נשמעות בהחלט לא קלות בכלל. את מתארת תחושות ממש לא נעימות ואפילו קצת קשות, לראות את כל האנשים הצעירים שנפטרו, לשמוע את כל הטרגדיות, זה בהחלט קשוח ועצוב מאוד. את נשמעת לי ממש עצובה וירודה ולכן אני אנסה קצת להבהיר לך מה קורה פה, ואני גם אתן לך טיפים יותר מעשיים מה לעשות בשביל להקל על עצמך ולעבור את התקופה הקשה הזאת כדי להגיע לימים טובים יותר בעז''ה.

אני רוצה דבר ראשון לעשות פה הפרדה בין שני דברים. יש את המצב בחוץ, ויש את ההרגשה שלך בהקשר או לא בהקשר למה שקורה בחוץ. מבחינת המצב הבטחוני; כל האירועים שקורים, כל האסונות והפיגועים וכל מה שקורה כרגע במדינה, זה באמת מטריד, מפחיד ובהחלט יכול לעורר מצוקה. מבחינת ההרגשה שלך והתגובה שלך לכל מה שקורה אני רוצה לומר שאת מגיבה יחסית בצורה הגיונית בהתאם למצב בשטח. מצב רוח לא טוב, פחד, דאגה, מחשבות עגמומיות ועצובות- כל אלה הגיוניים למצב הנוכחי. אני כן רוצה להציע לך כמה רעיונות שיעזרו לך קצת להתמודד בצורה מיטיבה יותר, ושתוכלי להרגיש יותר טוב.

1. תני לעצמך להרגיש

תני לעצמך להרגיש את העצב, את הדכדוך, את התסכול ואת הפחד. אל תיבהלי מהם. אלה אמנם רגשות מאוד לא נעימים ואפילו קשים, אבל אולי כדאי שכן תתני להם קצת זמן לשהות בתוכך מבלי לנסות לשנות אותם או לדחות אותם. לפעמים כשאנחנו מתעקשים לא להרגיש משהו, אז הרגש הזה דווקא משתלט עלינו וממלא אותנו ;) אני כן אוסיף ואדגיש, שתשתדלי מאוד לא לשקוע יותר מדי, מצד אחד כן לאפשר לעצמך להרגיש את מה שאת מרגישה, ומצד שני לא לתת לזה מדי להציף את כל כולך, וזאת כדי לא לשקוע עמוק מדי למצב שיהיה לך קשה אחר כך להוציא את עצמך ממנו. ולכן את יכולה למשל להקציב לעצמך זמן מוגדר שבו תתענייני בחדשות (עדיף ממקורות אמינים ולא משמועות), תחשבי, תחווי ותבטאי את מה שאת מרגישה. ובתום הזמן – להמשיך הלאה למשהו אחר שמעסיק אותך.

2. לא להסתגר בתוך בועה

בזמנים קשים כאלו יש לנו נטייה לפעמים להיעלם מהרדאר, להסתגר בתוך עצמנו, להיכנס לתוך בועה כזו ולנתק את עצמנו מהסביבה. כל זה יוצר מין מעגל שלילי קצת לא מוצלח. כי אנחנו חווים איזשהו קושי ואז אנחנו מבודדים את עצמנו. וכשאנחנו מבודדים את עצמנו ולא נותנים לאחרים לתמוך בנו, אנחנו מרגישים לבד, וזה רק מעצים את הקושי. אני ממליצה לך לנסות כמה שיותר לא להתנתק מהסביבה. תשתדלי לדבר עם אנשים, אולי תנסי מדי פעם לקבוע לצאת עם חברות, ותשתדלי עד כמה שאת יכולה לא לבודד את עצמך ולנסות להיות בחברת אנשים שיעשו לך טוב.

3. לשתף אנשים בהתמודדות

הייתי ממליצה לך לנסות לשתף אנשים שקרובים אלייך בהתמודדות שלך, בחוויות שאת חווה, ברגשות שאת מרגישה, או כל דבר שיכול להקל מעלייך. לפעמים כבר עצם השיתוף עוזר לנו, אפילו אם לצד השני אין שום פתרון מעשי בשבילנו, רק מעצם זה שאנחנו לא לבד עם הרגשות זה כבר יכול לעזור. את יכולה לדבר על זה עם חברות, או עם מישהו מהמשפחה או אפילו עם איזו מורה או יועצת מהאולפנה, כל דמות שאת יודעת שהעובדה שתשתפי אותה במה שקורה יכולה להקל עלייך את ההתמודדות.

4. מה כן לעשות ומה לא לעשות

מה לא לעשות?

לאור כל מה שכתבת כאן בנוגע להצפה של האירועים שקורים ועד כמה זה משפיע עלייך לרעה, אני חושבת וגם ממליצה לך לנסות להימנע ככל האפשר משמיעת חדשות. את יכולה להמשיך להתפלל למען הפצועים, אבל לא נורא אם במשך תקופה תהיי קצת מנותקת ולא ממש תדעי מה קורה בארץ. זה לא אגוצנטרי מצידך, זו רק דרך נוספת לשמור על הנפש שלך שגם ככה כבר ספגה פגיעות. אני מניחה שגם אם לא תראי/תקראי/תשמעי חדשות, עדיין תשמעי קצת על מה שמתרחש בארץ מהאנשים שסובבים אותך, אבל לפחות זה יהיה במינון יותר נמוך. וכמובן, לנסות לבחור מקור אמין לחדשות שאת כן שומעת או קוראת. אתר שלא מפגיז בתמונות מחרידות ובתיאורים צבעוניים מדי, ושמביא מידע אמיתי וברור. וגם בתוך החדשות, את יכולה לבחור לברר את העובדות – מה קרה – בלי לשקוע למשל בעדויות של אנשים, או לשמוע קולות של פיצוצים בוידיאו וכדומה.

מה כן לעשות?

תנסי לשבת עם עצמך ולכתוב לעצמך רשימה של דברים שעושים לך טוב, דברים שאת אוהבת לעשות אותם. זה יכול להיות האזנה למוזיקה, קריאת ספר טוב, לצאת לרוץ, או כל דבר אחר שיעשה לך טוב. תכיני לעצמך רשימה כזאת, ואז כל פעם שתיכנסי למצב שבו את מרגישה רע ואת מרגישה שאת שוקעת לתוך עצמך ולא מצליחה לראות את האור בקצה מנהרת החושך, תלכי לרשימה ותבחרי משם משהו אחד שאת מסוגלת לעשות וייטיב לך קצת את ההרגשה. כך, לאט לאט, צעד אחר צעד, תעשי דברים קטנים שיעזרו לך להרגיש יותר טוב למרות כל מה שקורה. וכמובן: לשתף! לא להישאר לבד עם המחשבות והתחושות. את יכולה להמשיך לשתף אותנו במוקד, וגם חברות ובנות משפחה.

אז לסיכום:)

כתבת כאן על חוויות מאוד לא קלות שאת חווה בעקבות המצב הבטחוני בארץ (ולא רק) ואת הרגשות שעולים לך בעקבות החוויות הללו. ראינו כאן שעד כמה שזה עצוב לומר, אבל התחושות הללו הן נורמליות והגיוניות למצב והצענו כאן כמה פתרונות כדי להקל עלייך כמו לא להסתגר לבד עם עצמך, לנסות לשתף אנשים, לנסות להימנע כמה שאפשר מקריאה וצפיה בחדשות וזאת על מנת לשמור על הנפש וכן לכתוב רשימת דברים שיעשו לך טוב ולנסות לבצע אותם לאט לאט.

אני מקווה שהצלחתי להבין אותך כמו שצריך ושהתשובה שלי תסייע ואפילו בקצת. ואני כמובן מזמינה אותך לכתוב לנו שוב, להמשיך לשתף ולעדכן איך הולך. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:makshivim.org.il/ask-away, וגם במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה!

דסי

מוקד חברים מקשיבים