ריבים בין ההורים: מה אפשר לעשות?

שלום לך.

קודם כל אני רוצה לציין שהמצב שאת מתארת בבית באמת נשמע מאוד מורכב ולא פשוט בכלל. זו חוויה ממש לא קלה לראות את ההורים, שהם בעצם הדמויות עליהן אנחנו נשענים בילדות (וגם אחר כך:)) מתקשים לתקשר ולא מצליחים לנהל קשר תקין ובריא.

חשוב לי להוסיף שמהדברים שכתבת פה ניכרת הבגרות המיוחדת שלך. לא ציינת את המיקום שלך במשפחה אבל מרוח הדברים נראה שאת הבכורה או מהילדים הגדולים. ההסתכלות שלך על המצב והדאגה לאחים הקטנים שבבית (וגם להורים!) היא מדהימה. את נשמעת לי בחורה מאוד מסורה, אחראית ואכפתית. אכפת לך מגורל הבית, הזוגיות של ההורים והאוירה שהילדים הקטנים שבבית סופגים. וחשוב לי שתדעי שזה לא מובן מאליו בכלל, ואולי הרבה אחרים במצב שלך היו מעדיפים פשוט רק להתחתן ולעזוב את הבית כדי לא להצטרך להתמודד עם ההשלכות של מה שקורה שם. אבל את לא בורחת, אלא מנסה להישאר ולתקן את המצב עד כמה שזה אפשרי.

אנסה להציע לך כאן כמה פתרונות אפשריים ואני מקווה שלפחות חלק מהם יהיו אכן רלבנטיים עבורך.

לזכור מה בשליטתך ומה לא

לפני הכל אני מציעה לך לשבת עם עצמך ולחשוב, את יכולה גם ממש לכתוב את זה על דף אם זה יהיה לך יותר מסודר, אילו דברים מתוך כל המצב שאת מתארת הם בשליטתך ואיזה דברים לא. מה שנתון לשליטה שלך, את יכולה לנסות לבדוק איך את פותרת את זה, או מביאה לידי פתרון. אבל תנסי לזכור שיש דברים שהם באמת לא בשליטתך. את לא יכולה לשלוט על התקשורת של ההורים וגם לא יכולה להכריח אותם ללכת לטיפול אם הם לא מעוניינים. את הדברים האלה אני ממליצה לך לנסות כמה שיותר לשחרר ולהבין שאין לך באמת מה לעשות בשביל לתקן את זה. המצב אמנם נשמע באמת מאוד מורכב, אבל אם תצליחי להבדיל לעצמך מה מתוך כל המצב הזה נתון לשליטתך ובחלק הזה לנסות להוביל לשינוי, ומה לא, אולי יהיה לך קצת יותר קל. כי אז תדעי שמה שיכולת לעשות עשית, ובאמת במקסימום, ואת השאר את משחררת ומבינה שזה לא בידיים שלך אלא בידי אנשים אחרים שצריכים לקחת אחריות על המעשים שלהם ועל מה שקורה.

מודל בריא

מתוך מה שכתבת די ברור שאת בנאדם מאוד בוגר ולכן אני חושבת שמשהו שאת אולי יכולה לעשות במצב הזה הוא לנסות להוות בעצמך מודל לתקשורת בריאה בשביל האחים הקטנים. תנסי כמה שפחות להיבהל ממה שקורה, להישאר כמה שיותר רגועה ולא להיסחף אחרי המריבות. באיזשהו שלב הילדים הקטנים שבבית יקלטו את השדר הזה ממך ויתכן שזה ישפיע עליהם לטובה. הם יראו שאת לא נבהלת, לא נסחפת אחרי מה שקורה ואולי גם ילמדו בעצמם בסופו של דבר איך לתקשר בצורה בריאה ומיטיבה בינם לבין עצמם, למרות מה שקורה עם ההורים. זה נכון שלתקשורת בין ההורים יש השפעה מאוד גדולה על הילדים, אבל בכל זאת, מהמקום שלך כאחות גדולה, גם לך יש יכולת להשפיע עליהם ולהראות להם איך נכון לתקשר ולדבר ובסופו של דבר דברים נטמעים וילדים מפנימים.

כמו כן, את בתור דמות בוגרת בשבילם, יכולה ללמד אותם כל מיני טכניקות להתמודדות בשעות של משבר בבית. כמו לדוג' במקרה שההורים רבים, אפשר ללכת לחדר, אפשר לשים אוזניות ולשמוע מוזיקה, אפשר פשוט לשבת עם האחים האחרים ולהיות ביחד. את יכולה גם ללמד אותם שהם יכולים לבוא אלייך ולדבר איתך, ולהסביר להם שלא כדאי לשמור דברים בבטן. כך תצרי סביבה מוגנת לילדים הקטנים וסביבה מאפשרת שיח ושיתוף- לילדים הגדולים יותר.

שיחה משותפת

אני אומרת את זה בזהירות, כי אני לא יודעת האם זה מתאים מבחינת הבית שבו גדלת וזו סוגיה מאוד עדינה ורגישה. אבל אני מאמינה שאת בחורה עם ראש על הכתפיים ותדעי בעצמך להחליט האם זה מתאים או לא. ובמידה וזה נראה לך מתאים, אולי תנסי ליזום שיחה משותפת שלך עם ההורים שלך? בשיחה את יכולה לדבר על מה שאת חווה ועל הקושי שלך לראות איך דברים מתנהלים בבית. אולי אם תשתפי אותם איך דברים נראים מהצד שלך ותדברו על זה, תצליחו להגיע לאיזושהי הבנה משותפת בנושא ואולי גם לדרך פעולה כלשהי. ואני סומכת עליך שבמידה ותחליטי אכן ליזום שיחה כזאת, תדעי לעשות זאת בצורה הכי בוגרת ומכבדת שאפשר. וכל עוד אנחנו שומרים על הכבוד של ההורים, זה בסדר לנו להביע את מה שאנחנו חושבים ומרגישים. במידה ואת חושבת שלא מתאים שתפני בעצמך להורים, את יכולה לנסות לחשוב על דמות מהמשפחה המורחבת שיכולה לסייע בעניין, או מישהו מהקהילה שיוכל לנהל את השיחה הזאת במקומך.

טיפול

משהו נוסף שאני חושבת שאולי יכול לעזור לך, זה לפנות לייעוץ/טיפול מקצועי. את יכולה לפנות דרך קופת החולים בה את מבוטחת, או אולי לנסות לדבר עם דמות שאת מכירה וסומכת שתוכל אולי להמליץ לך על מטפלת מקצועית. הרווח הראשון שיהיה לך בטיפול הוא שתוכלי לשתף הכל, לדבר על הכל ולהביע את כל מה שאת חושבת ומרגישה. וכל זה מבלי לחשוש שדברים יצאו החוצה כיוון שהמטפלת מחויבת לשמור על הסודיות של התכנים שאת מעלה בטיפול. ואז דבר ראשון תרוויחי מקום שבו את יכולה לפרוק את מה שקורה ומה שאת מרגישה. בנוסף, תוכלי גם לקבל כלים מקצועיים איך נכון לך להתמודד במצב הזה וכיצד נכון לך לפעול.

לסיכום: ראינו שאת מתארת סיטואציה באמת מאתגרת ולא פשוטה. מהדברים שלך גם ברורה מאוד הבגרות שלך, המסירות והאחריות שאת לוקחת על הבית ועל הילדים הקטנים. ניסינו גם להציע כמה פתרונות שאולי יוכלו לעזור לך כמו להבדיל בין מה שבשליטתך לבין מה שלא, לנסות להוות בעצמך מודל בריא בשביל הילדים הקטנים, ללכת לטיפול ואולי גם לנסות ליזום שיחה משותפת עם ההורים.

אם יש לך שאלות נוספות או אם את סתם רוצה לפרוק, אני מזמינה אותך כמובן לשוב ולפנות גם אלינו. אפשר כאן באתר בשאלה חדשה:makshivim.org.il/ask-away, במוקד הווטסאפ - 052-468-3927 ובמוקד הטלפוני - כוכבית 8298.

בהצלחה

דסי

מוקד חברים מקשיבים