שאלה
בס"ד
שלום רב,
1.מה הקשר בין קורבן בין הערביים לתפילת מנחה?
2. כיצד בעצם תוקנה תפילת מנחה? האם היא תוקנה לאחר חורבן בית המקדש כזכר לקרבן בין הערביים או שהיו מתפללים מנחה עוד בזמן שבית המקדש היה קיים?
2.מהו קרבן האשה? (מה הכוונה שכתוב בתורה "והקרבתם אשה לה'")
תשובה
בן ציון שלום,
1.התפילות תיקנו אותם במקום קורבנות,וזמן תפילת מנחה הוא בזמן שהקריבו את קורבן התמיד של בן הערביים.
2.א-יצחק תיקן תפילת מנחה זמן רב לפני שבית המקדש נבנה.
ב-מהגמרא בסוכה(נג,ע"א)משמע שהתפללו בזמן שבית המקדש היה קיים,וז"ל הגמרא:"אמר רבי יהושע בן חנניה כשהיינו שמחים שמחת בית השואבה לא ראינו שינה בעינינו, כיצד? שעה ראשונה תמיד של שחר, משם לתפלה, משם לקרבן מוסף, משם לתפלת המוספין, משם לבית המדרש, משם לאכילה ושתיה, משם לתפלת המנחה, משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה.
3.רש"י על הפסוק:"אשה ריח ניחוח לה'(ויקרא א,ט)מפרש
וז"ל:"אשה-כשישחטנו יהא שוחטו לשם האש,וכל אשה לשון אש".ועל הפסוק שציינת בשאלתך תירגם אונקלוס "קרבנא" דהיינו קורבן,וכן בכל מקום שכתוב "אשה" תירגם קורבן.ואביא בפניך מה שכתב הכתב והקבלה על במדבר פרק טו פסוק י:
"אשה ריח. אינו מוסב אלא על המנחה והשמן, אבל היין אינו אשה שאינו ניתן על האש (רש"י), ובזבחים (צ"א ב') כתב רש"י בשם ברייתא דספרי, דעקרינן למשמעותיה דאשה למדרשי' נחת רוח הוא לפני כאישים. ולולי דברי רבותינו הייתי אומר, כיון שהיציקה היא על יסוד המזבח בקרן מערבית דרומית ומשם יורד לשיתין (ערמב"ם פ"ב ממעה"ק ובלח"מ שם. ובתוס' סוכה מ"ח ב' ד"ה כמין חוטמין) ויסוד המזבח קרא כאן בשם אשה, והוא מלשון נפלו אשיותי' (ירמיה נ') שפירושו יסודותיה, ויש דומים לזה במקרא ובמשנה כמ"ש רש"י שם. והנה יב"ע, אמר בתרגומו וחמר עינבא תלתות הינא בספלי לניסוכא מטול לאתקבלא ברעוא קדם ה', השמיט לתרגם מלת אשה, ואונקלס תרגם אשה בכל המקומות בשם קורבן, אף באימורים העולים לאשים. ונ"ל דדעתו דבמלת אשה עצמו המכוון בו קרבן, כי שם קרבן הוא על שתי בחינות, אם שיש בו קריבה למזבח, אם שיש בו גם ענין אהבה וחבה וקירוב עיוני, שמתקרב בדעתו אל השם ית', ע"ד כי כן קרבו אלי בברחי מפני אבשלום, וכמ"ש אשר לו אלהים קרובים אליו, כי בעל הקרבן בהתיצבו אל קרבנו בהתבוננו על פרטי עבודותיו יעשו רושם גדול בנפשו, עד שתהיינה כל פעולותיו מן אז והלאה מכוונות רק לרצון לפני ה' בעיונו ובמעשיו להתדבק בו ית' בנפש אהבה, ודבקות אהבת נפש כינה בשיר הקדש בשם אש, רשפי' רשפי אש שלהבת יה מים רבים לא יוכלו לכבות, ושפיר תרגם אשה בשם קרבן, כי שניהם ענינם קרבת הנפש ודבקותה באהבת ה'. לפי"ז גם על נסוך היין היורד לשיתין שפיר נופל לשון אשה וקורבן".
בברכה וכל טוב
שמואל זעפרני