שאלה
שלום רב!
כבר זמן רב אני חושב על זה ואחרי כול הביקורות על רצח רבין זה עלה בי שוב.
תמיד לימדו אותי שצריך לדון אנשים לכף זכות. כולם מאמינים בזה, כולם יודעים כמה זה חשוב, אחרי שסיימתי את הספר "אם הבנים שמחה" הוצפיתי ממש אהבה לעם ישראל וקיבלתי תיזכורת שגם הרשעים שבהם מלאים מצוות כרימון,ואפילו האנשים שלא שומרי תורה ומצוות, רק בזכות העובדה שהם הקימו ובנו את המדינה , לפי מה שהבנתי, הם יזכו לחיי עולם הבא.
אך קשה לי, קשה לי כול הביקורות האלה שאנחנו עושים על אנשים, ובמיקרה שלנו בראשי ממשלה שונים.
אני לא מבין מאיפה הגיע כול הכעס הזה?מה קרה שכחנו כבר כמה הם עזרו למדינה שלנו?כמה הם תרמו?כמה הם היו אנשים במקום שאין אנשים אחרים?
מאז ההיתנקות שמעתי רק שגידפו וקיללו את כול מי שהיה שותף לה וגם אני, כמובן, הייתי נגד ההיתנתקות, אבל היה לי קשה עם כול הכעס שהופנה לכיוון הממשלה, למה אנחנו לא יכולים לומר שהם פשוט בגדר תינוקות שנישבו?
בנוסף, אני הבנתי שבעיקרון מבחינת ההלכה מותר לממשלה, אם היא חושבת כך לנכון, "להחזיר שטחים".
ועכשיו, אני שומע אנשים שמדברים על רבין ובגלל כמה טעויות הפכו אותו לאיזה אדם רשע ואני פשוט רותח על זה. מי אנחנו שנתחיל לדון אנשים?מי אנחנו שנגיד שרבין רק הזיק למדינה?
למה אף אחד לא מפנה אצבע מאשימה על עצמו?אולי בעצם כול מה שקרה במדינה הזו אנחנו צריכים להאשים את הציבור המאמין? אולי בגלל שלא היתפללנו כמו שצריך, או אולי בגלל שלא למדנו מספיק תורה לשמה? אולי בגלל זה קיבלנו את מה שקיבלנו?
אני יודע שיש אנשים מסויימים שהרמב"ם פסק שהם רשעים.אבל אני לא מבין לאיזה אדם יהיה מספיק עזות פנים לומר לאדם שהוא רשע לפי הרמב"ם.
אני קצת ניסער עכשיו ואולי לא הבאתי שאלה ברורה , פשוט רציתי להביע דעה.
אני חושב שאנחנו צריכים, לפני שאנחנו מאשימים אנשים שהיה להם את התפקיד החשוב ביותר במדינת ישראל, לפני שאנחנו צועקים ומגדפים אותם, להפנות קודם כול אצבע מאשימה כלפנו, להבין שאם היינו באמת מאמינים באמונה שלמה ומהי הגדולה של התורה היינו מבינים בעצם שהכול תלוי בה. וככל שנעסוק בה יותר כך ייטב לנו יותר.ולפני שנאשים אנשים אחרים ניסתכל קודם במראה וניזכור על מי באמת מוטלת חובת ההוכחה והאם יש מישהו שבאמת ראוי שיכול להוכיח מישהו אחר.אם הרב יוכל להביע דעה על דעתי אני אשמח.תודה.