שמירה על רוח ההלכה במחנה בני עקיבא

שלום לך,
המציאות במחנה בני עקיבא היא מאוד מסובכת.
אחד היתרונות, שהוא גם אחד החסרונות, במחנה הוא שהוא מאחד בתוכו כמות גדולה של אנשים מאזורים שונים, בעלי דעות מגוונות, מנטליות אחרת ולעיתים אף המטרות שלמענן הם הגיעו למחנה – שונות. ובמפגש התכנסות זה יכולים מצד אחד להפרות ולחדש, ומאידך הם יכולים להיות הרסניים.
הכל תלוי בגישתו של האדם שמגיע למחנה.
המגמה צריכה להיות הנאה והתאווררות מחיי העיר הסואנים והרועשים, אך שלא חלילה תפגע יראת שמים ועבודת ה', אלא אדרבה - תוסיף חיזוק ועוצמה.
לכן, השלב הראשון הוא לא ליפול בעבודת ה'. במצבנו העכשווי, אחד הדברים שמביאים לנפילה זה יחס לא נכון בין בנים לבנות וקרבה יתרה ביניהם. במחנה יש אווירה יותר קלילה ופתוחה, ולכן יש חשש שהגדרים שבתחום בינו לבינה יפרצו. לכן במיוחד צריך להקפיד על הריחוק ההלכתי בין בנים לבנות שבא לידי ביטוי באיסור נגיעה ואולי עוד יותר מכך להזהר לא להקלע למצב של קלות ראש עם בנים, דהיינו: לא להריץ "צחוקים" סתם עם בנים, ובכלל להמנע משיחות לא נצרכות. דבר זה יכול להביא להתדרדרות מוסרית ורוחנית ואף לקשר מזלזל בין שני המינים שיפגע בסופו של דבר בשניהם.

בנוסף לכך צריך לשמור שלא לפרוץ מסגרות קיימות, למשל: אם אני רגילה להתפלל פעמיים ביום, להקפיד על כך גם במחנה. אם אני, בחיי היום יום, הולכת עם חצאית, אין שום סיבה שבמחנה אני אנהג אחרת, אפילו אם יש בנות שלא עושות כך. השמירה על המסגרות מחזקת ותורמת לתחושת היציבות הרוחנית והקרבה לה'.

דבר נוסף הוא, במיוחד בערבים, תמיד להיות בעשיה חיובית. לא לשבת בטל רגע אחד. זו הזדמנות לעשיית חסד שהוא מיוחד לזמן המחנה. לבדוק אם המדריכים צריכים עזרה, האם שטפו כבר את הכלים, האם צריך עוד יד עובדת במטבח, האם יש צורך בלתת כתף בסחיבת הג'ריקן במסלולים, ועוד יותר מכך לבחון האם חברותי נפלו ברמתן הרוחנית או נמצאות במצב רוח ירוד וצריכות את תמיכתי בזמן שכזה? באופן כללי להיות אכפתית, מבינה, דואגת ומתחשבת.
זמן המחנה הוא זמן טוב להכיר חברות חדשות ממקומות שונים, לפעול יחד וליצור יחד. חברות זו יכולה לתרום המון לשתיכן גם במישור החברתי וגם במישור הרוחני. אפשר "להגדיל ראש" וליצור פעילויות כשירות וכפיות שיהיו אלטרנטיבה למצבים שהם כנגד רוח התנועה. גורם מרכזי לחטאים וקלות ראש זה השעמום שמביא לבטלה שהיא מביאה לידי חטא. לכן להיות "ראש גדול" וליצור פעילויות איכותיות ולמלא את הזמן בתכנים חיוביים, כמו למשל: לעשות קומזיץ לבנות של העדה, וגם לבנות שמסביב, ולדאוג לכך שהוא יהיה איכותי ומהנה.

דבר נוסף הוא בית המדרש של המחנה. מדי ערב מתקיימים בו שיעורים מעניינים ושיחות מרתקות. מומלץ לקחת חלק פעיל בעשיה זו. כמובן, אם מתעוררות שאלות, בין באמונה בין בהלכה ניתן לפנות אל צוות בית המדרש או אל הרב אלישיב הכהן, רב המחנה. גם אם רוצים לארגן שיעור – זה בודאי אפשרי.

בשבת, יש מורכבות מיוחדת מכיון שהשבת ארוכה ואי אפשר לעשות מעשים של חול. לכן צריך עוד לפני המחנה לשבת ביחד עם המדריכים ולחשוב איך מתכננים את הזמן בשבת שלא יעבור בבטלה ורק במשחקי קלפים למיניהם. ללמוד, לנוח, לשוחח אבל לא לבזבז את הזמן.

הגישה העקרונית אל המחנה צריכה להיות כעל אתגר ולא כמכשול בעבודת ה'. שבוע ימים של בירור אמיתי של מידת הקשר שלי עם חברי, עם אלוקי ועם עצמי. מנוף גדול להתחדשות ולהתחזקות אם יודעים לנווט את דרכינו.
לסיכום חשוב מאוד לא לשקוע במחשבות כמה לא טוב, או לקבול על המציאות הלא מתוקנת אלא להוסיף צדקות, להוסיף צניעות, דרך ארץ, יראת שמים מתוך ביטחון מלא שזו דרכה האמיתית של התנועה.

בברכת "והיה מחניך קדוש" ובהצלחה,
לירן, חברים מקשיבים