שאלה
לכבוד הרב, שלום רב. רציתי לשאול את הרב שלשה שאלות שונות:
1) בבית הכנסת שלנו מתפללים ספרדים ואשכנזים. ב"ה, כמעט ולא קיים מתח בתחום זה ואדרבא, תמיד מנסים לבוא זה לקראת זה. רציתי לשאול, מבחינה הלכתית, אם עדיף שאת הגבהת ספר התורה נעשה לפי החזן של שחרית, קריא, לפני או אחרי הקריאה בתורה או שעדיף לעשות גם וגם?
2) עד היום היו שיעורי הלכה/אמונה ופעילויות חברתיות נפרדות לנשים וגברים (מדובר על הקהילה הבוגרת). בזמן האחרון מורגשת איזו שהיא חוסר שביעות רצון ובקורת מצד הנשים, שלא מסתפקות או לא מסופקות מהמצב הקיים בעקבות נימוקים משפחתים, דתיים וכו'.
אשמח לשמוע את דעת האם הוא ממליץ במקרה זה, או בכלל, לעשות שיעור משותף שכזה, ואם כן, מה יהיה התוכן והתנאים האולטימטיביים לשיעור שכזה?
3) שאלה שלישית-אישית. לפני שלשה חודשים אבי ז"ל נפטר ואני אומר קדיש. בציבור שלנו, כמו שציינתי, שליחי הציבור הם גם ספרדים וגם אשכנזים ולפיהם-נוסח התפילה משתנה בהתאם.
יוצא מצב שיש קדישים שנאמרים רק לנוסח הספרדים ורק לנוסח האשכנזים (לדוגמא: אחרי "למנצח" שבתפילת מנחה, לאחר קדיש תתקבל). הבנתי שאני צריך לומר את כל הקדישים לכל הדעות (למשל: גם בתפילת מנחה ששליחי הציבור הוא ספרדי-לומר גם אחרי למנצח וגם אחרי עלינו לשבח). שאלתי: אם אני כבר התפללתי מנחה, לדוגמא, ורק נמצא בבית הכנסת (לומד וכו')-האם עדיין עלי לומר את קדיש יתום? האם גם את הקדיש של נוסח הספרדים או רק את הנוסח שלי (נוסח אשכנזים)?
תשובה
1. לפי החזן
2. ודאי שהפעילויות החברתיות צריכות להיות נפרדות. לגבי שיעורים זה מאוד תלוי במציאות. עדיף לשאול מישהו שמכיר את הקהילה
3. את כל הקדישים שצריך להגיד לפי הנוסח של החזן (כמובן, שאת הקדיש עצמו תגיד לפי הנוסח שלך)