שאלה
שלום הרב,
בן זוגי ואני רוצים לשאול אותך שאלה הלכתית שקשורה ליחסיי שכנות. ילדיי השכנים מעלינו זורקים חפצים ואריזות ממתקים (בעיקר משחקים) לרוב הדבר לא מסוכן אבל מעיק. דיברנו איתם לא מעט פעמים בצורה יפה שזה יפסק אבל הם טענו שהם לא יכולים לעשות יותר מידי (" מה, נסגור את הילדים בבית?" נקשור אותם?" "לא תמיד זה תלוי בנו" וכ"ו) אנחנו לא מרגישים שהם משתדלים בכלל וגם אם כן זה לא הגיוני עוגמת הנפש הזאת. אנחנו לא מגדירים אותם האנשים הכי תרבותיים בעולם בלשון המעטה אבל חינוך יליהם לא אמור לפגוע בנו (כבר הרמנו ידיים מרעש אינסופי כגון גרירת כיסאות, עקבים, אורחים רעשניים, דפיקות ממשחקי הילדים, בימבה צעקות ואפילו נרגילה, הבנו שאין עם מי לדבר.) הגיעו מים עד נפש. אני ממש לא מעוניינת שיפלו לי דברים על הכביסה, על הראש, שידפקו בדלת ויכנסו לי לבית ע"מ לקחת את הדברים מהמרפסת או לשמוע "את יכולה לשים את זה ליד הדלת וניקח". שאלתנו היא האם אנחנו רשאים לזרוק את החפצים הללו? זאת לאחר שהערנו, ביקשנו והוטרדנו. האם יש אפשרות להזהיר אותם שניפטר מזה לצמיתות אם זה ימשיך? לדעתי אם זה לא יפתור את הבעיה לפחות לא ניהיה מוטרדים יתר על המידה. לתשובתך נודה מאוד!
תשובה
לאיים אתם יכולים..אולי זה יעזור, אך בפועל אסור לכם לזרוק את החפצים כיוון שאתם מחוייבים במצוות השבת אבידה. תמתינו זמן רב עם החזרת החפמים עד שאוליי האיום יעזור...