שאלות בהלכה ואמונה

שלום!
1. אם הבעיה היא שאינך אוהב לא יין ולא מיץ ענבים, אז עשה את הקידוש על יין (אפשר גם על מיץ ענבים) מאהבת המצווה ולא מאהבת היין. אין אפשרות לקדש על קולה או על משקה אחר שעיקר שימושו לרוות צימאון או לקרר או לחמם את הגוף אלא על יין שהוא משקה חשוב ששתייתו לא באה בגלל צימאון אלא בגלל החשיבות.
אמנם מצאנו מנהג לקדש בבוקר על משקה חריף אחר, אבל רק בבוקר כי עיקר הקידוש הוא בלילה, ומדובר על מקומות שהיה קשה להשיג יין כשר. בימינו ובארץ אין כל קושי בהשגת יין ולכן אין סיבה לקדש על משקה אחר אפילו לא על ברנדי או וודקה ואפילו לא בבוקר.
אם אדם אלרגי ליין או קשה לו מאד, אז אפשר לקדש על החלה, כלומר: ליטול ידיים, לומר את נוסח הקידוש ולברך "המוציא". אבל לאלקדש על משקה אחר, ודאי לא קולה או משקה קל וכדומה.
2. בתפילה צריך לעשות מאמץ לחשוב על המילים של התפילה. לקחת משימה ללמוד את הפירוש הפשוט של מה שאומרים בתפילה בהדרגה. ברכה אחת, ואחריה עוד אחת, ובכל פעם שמרגישים שהצלחנו להתכוון לפירושה של ברכה נוספת - לעבור לעוד אחת.
3. לאדם אין שליטה על עצם ההרהורים, אבל יש לו שליטה על תוכנם. לכן אם אדם רוצה להימנע מהרהורים על נושא מסויים, ה"פטנט" הוא להרהר על נושא אחר.
הגמרא נתנה לנו כיוון לפי אותו "פטנט" - להרהר בדברי תורה. יותר טוב: ללמוד תורה בפה ובקול ולא רק להרהר. אם אדם נמצא באמצע תפילה ואינו יכול ללמוד תורה, עליו להתאמץ לחשוב על המילים של התפילה. ובקיצור: להכניס לראש באופן יזום מחשבות והרהורים רצויים, וכך אין מקום להרהורים הלא רצויים.
בהצלחה!