שאלות.. בגדי גברים,שעטנז, וצניעות

יש לך שאלות מעניינות, אני ינסה לענות כמיטב יכולתי אבל אם זה לא מספק, תנסי לפנות לרב אולי.

1. איסור לבישת בגדי בנות לבנים מפורש בתורה- "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה" (דברים כב,ה). חכמים למדו שזה נכון גם להיפך- לבנות אסור ללבוש בגדי בנים. למה? נראה שיש בזה שתי בעיות מרכזיות:
א. טשטוש ההבדל בין המינים. בתורה ישנה חשיבות רבה לכך שיהיה הבדל בין גברים לנשים. בסופו של דבר, הקב"ה יצר אותנו שונים בכוונה- לכל צד יש את התפקידים שלו. מכך נלמדים דינים רבים (גם בנוגע לחובות של כל צד) אולם זה לא קשור לשאלה זו דווקא ולכן לא נרחיב בזה.
ב. עירוב שיכול לגרום לעבירה. אם גבר ילך לבוש בבגדי אשה יש חשש שהוא יתערב בין נשים ומזה יבוא לעשות מעשים אסורים. דבר זה נכון כמובן גם להיפך.
כל זה עיקר האיסור מהתורה, אולם מכך נפסקה הלכה (שולחן ערוך חלק יורה דעה סימן קפ"ב) שאסור לאיש ללבוש בגדי אשה אף פעם (אפילו אם שאר בגדיו הם של בנים) וכן להיפך. אבל, במקרים מסוימים שאין חשש לתוצאות שהזכרנו, ישנם היתרים לדבר זה. דוגמה- הפוסקים כתבו שכל האיסור הוא ללבוש לצורך היופי, אבל אם בת לובשת בגדי בנים לצורך הגנה מקור למשל, זה מותר. כמו כן, האיסור הוא בדבר שברור שהוא בגד של בנים, אולם אם לא ברור שזה בגד של בנים וזה יכול להיות באותה מידה גם בגד של בנות אין טעם לאסור. לכן, במקרה שאת מציינת נראה שלא אמורה להיות בעיה. ליתר ביטחון תראי לחברה את הגרביים ותשאלי אותה מה נראה לה. אם גם לה לא ברור שזה של בנים, זה בסדר. בכל מקרה, אם לא רואים את הגרביים, ברור שהם לא ליופי ורק להגנה על הרגל- מותר בודאי.

2. בגדי שעטנז: איסור זה קצת נשכח בימינו, אבל האמת היא שיש לפעמים בעיות שאנשים לא חושבים עליהם (או שמעדיפים להתעלם...) שיכולות לגרום גם לאיסורי תורה. בעיקרון, קיימות היום מעבדות שעטנז, גם במרכז (בבני ברק כמובן...) וגם בירושלים- אליהם ניתן להביא בגדים "חשודים" לבדיקה (תחפשי בדפי זהב- מעבדות שעטנז, אני חושב שצריך להיות שם). אמנם, לא כל בגד דורש בדיקה, רק כאלה שרואים שמעורבים בהם כמה סוגי בד (בטנות של חליפות למשל). צעיף צמר- אם רואים שהוא עשוי רק מצמר- אין בעיה. רק אם את רואה שמעורבים בו חומרים אחרים (לפעמים מחזקים את השוליים בחוטי פשתן שלא יפרמו) אז צריך בדיקה. בנוסף, בבגדים מייצור ישראלי בדרך כלל יש פחות בעיה (חברת "בגיר" למשל)- אבל אם יש לך חשד, ראוי לבדוק בכל זאת. תנסי לרכז כמה בגדים ביחד, אחרי קניות למשל, וללכת עם זה למעבדה. ככה זה יחסוך מאמץ ואולי תהיה גם חוויה מעניינת...

3. השאלה השלישית שלך חשובה מאד. תמיד יש ספק ואיזשהו מתח בין העולם המודרני שאנחנו רגילים לראות בחוץ לבין ערכי הצניעות שעליהם מחנכים אותנו. זה מתבטא בטלוויזיה, עיתונים, חוף ים ועוד ועוד. האמת, צריך לשפוט כל מקרה וכל אדם לגופו, אבל אני ינסה לתת לך את העיקרון המרכזי:
הרב משה פיינשטיין (אחד מגדולי הדור הקודם) חי בארה"ב, שם היתה הבעיה הזו כבר מזמן... והוא התמודד עם הרבה שאלות מסוג זה. הוא הוכיח מהגמרא שהשאלה היא צורך לעומת הפסד. זאת אומרת, אם לא צריך ללכת דווקא למקום כזה שיש בו מראות בעייתיים וניתן לעשות את אותם דברים (קניות וכדומה) במקום אחר ובמאמץ פחות או יותר שווה- צריך ללכת למקום השני. אבל אם יש תועלת ועדיף מסיבה כלשהיא ללכת דווקא לאותו מקום- אפשר ללכת לשם ולא צריך לחשוש למראות והרהורים אסורים, כי ההנחה היא שכשאדם מתרכז במטרה שלו (לעשות קניות), הוא לא יפנה את כל תשומת ליבו לדברים האחרים. בכל מקרה, את רואה שיש פה הרבה מקום לבדיקה עצמית – מה נקרא מאמץ גדול בשבילך, האם באמת את לא מושפעת ומסתכלת יותר מדי על הדברים הבעייתיים וכו'. לכן, יש בסיס להתיר באופן עקרוני ללכת למקום כזה כשצריך, אבל צריך לחשוב טוב. בטח כיום- כשברור שהחנויות שמות את התמונות האלו בשביל למשוך את העיניים של האנשים שמסתובבים שם. חוץ מזה, יש גם עניין של "מראית עין" – איך אנשים מסתכלים על אנשים דתיים שנכנסים למקום מאד לא צנוע... לכן, צריך כל אחד לעשות חשבון לעצמו, כשמול עיניו יש ההנחיה הכללית של התורה "קדושים תהיו"- קדש עצמך במותר לך, מצד אחד, ומצד שני- ברור שאי אפשר להפסיק לחיות ולא להסתובב ברחוב בכלל שמא נראה משהו בעייתי... שיהיה בהצלחה!
חיים
צוות ישיבת הר עציון