שאלה
שלום כבוד הרב. מה דינה של גיורת שהתגיירה ללא כל כוונה לקבל על עצמה עול מצוות, או לשנות אורחות חייה (התגיירה למטרת חתונה או למטרה אחרת)? ידוע לי שבית דין יכול לבטל גיור כזה, אך במידה ולא עשה זאת (לא ניתן להוכיח, לא גילו זאת, או כל סיבה אחרת), האם היא עדיין תיחשב "יהודיה"? במילים אחרות - האם קביעתו של בית דין היא היא ההופכת אדם ליהודי, או שמדובר בקביעה חיצונית אובייקטיבית (כלומר שאם מבחינה אובייקטיבית האדם לא עבר גיור כהלכה, אז הוא לא יהודי ללא תלות בקביעת בית דין)? ושאלת המשך - מה אם הגיורת ילדה ילדים, ורק לאחר מכן בוטלה יהדותה; האם יהדותם של הילדים תתבטל גם כן, למרות ש"נולדו יהודים"?
תודה רבה רבה!
תשובה
שלום לך,
גר וגיורת שקיבלו על עצמם עול מצוות בפני בית דין הם יהודים לכל דבר וענין (כמעט).
אין דבר כזה לבטל את גיורם !!
ואין אף אחד שבוחן כליות ולב לדעת מה היה בליבם בזמן הגיור.
בית הדין שמחליט על הגיור הוא צריך לבחון את הדברים היטב, ורצוי לאורך זמן (לכן תהליך גיור ארוך הוא עקרוני ומובנה ואינו נובע מסחבת). ברגע שבית הדין השתכנע ואישר לאדם להתגייר והאדם אכן קיבל עול מצוות וטבל (ומל) הוא נכנס לעם ישראל והוא חלק ממנו ללא שום אפשרות נסיגה וחזרה.
אם חלילה הוא מחלל שבת הרי שהוא חייב סקילה כיהודי
ואם הוא בא על הנידה הוא חייב כרת וכד'.
אין יהדותו מתבטלת ואם זו אישה הרי שכל בניה הנולדים אחרי הגיור הם יהודים וחייבים במצוות כמו כל יהודי.
כמובן שכל זה בפני בית דין של תלמידי חכמים.
דברים שעושים אנשים אחרים וקוראים לזה 'גיור' - אין בזה שום דבר והאשה וילדיה נשארו בגיותם: אינם חייבים במצוות ואסורים בנישואים עם יהודים וכד'.
כל האיסור להתגייר למטרות כמו חתונה וכד' הוא רק לפני הגיור אבל אחרי שהתגייר הוא יהודי לכל דבר. דברים אלו מפורשים וברורים בשולחן ערוך הלכות גרים (יו"ד סימן רסח סעיף יב)
בברכת שבת שלום
דוד לוי
09-8987548