שאלה
שלום כבוד הרב!
יש לי שאלה שמאוד חשוב לי לדעת את התשובה שלה!
הרבה פעמים במהלך חיינו אנחנו משתמשים בהיגיון שלנו. יש דברים שהם בבחינת "פשיטא" אצלנו.
גם במהלך הגמרא הרבה פעמים אנו מוצאים שהיא רוצה ללמוד דין מסברא בלבד!(זאת אומרת כי זה ברור מבחינה הגיונית)
השאלה שלי היא מי אמר שאכן אנו יכולים להשתמש בסברא? האם ההיגיון שלנו גם משחק תפקיד?
האם חיינו ומהלכינו בחיים לא אמורים להתבצע רק ע"י כללי התורה המוגדרים מראש?
אני מניח שגם התשובה שהרב ישלח לי בנויה על הגיון מסויים,ומי אמר לנו שניתן לסמוך על הגיון זה ולפעול על פיו?
אני מקווה שאני מובן... אני פשוט קצת מבולבל.
מצפה לתשובה....
תודה!
תשובה
בניגוד כל מיני אנשים שטועים בזה, ברור לי שאין סתירה בין התורה לבין ההגיון. השכל וההגיון הם הכלים שקיבלנו מהקב"ה להתמודדות בחיים, לא כדי שלא נשתמש בהם אלא אדרבה כדי שנוכל לפעול איתם.
יש המחנכים כפי שרמזתי בתחילה שיש פער בין שכל של תורה לבין השכל שלנו. חינוך כזה הוא אסון, וקשור לכך שאותם מחנכים התחנכו שכל הסוגיה נוצרה בבת אחת , ולא בקיאים בתורת הפרשנות. לו היו בקיאים היו נוכחים שאין שום סתירה להיגיון ואכמ"ל.