שאלה
לרב שלום,
בזמן האחרון עולות לי שאלות שונות שיצא לי להתקל בהן במהלך עיוני בתנ"ך..
שאלתי היא כזו:
בחומש ויקרא פרק י"א פסוק ו נכתב "ואת השפן כי מעלה גרה..ואת הארנבת כי מעלת גרה.."
השאלה שלי, היא כיצד נאמר כי הארנבת מעלה גרה אם אין זה כך במציאות.
כיצד ייתכן?
בדקתי פירושים שונים וראיתי כי האחד(הרש"ר הירש) אומר שהארנבות של פעם הם לא הארנבות של היום ואיך עד הרש"ר הירש לא היה ספק כלל בזיהוי של השפן והארנבת?וכן נאמר: (במאכלות אסורות פרק ראשון הלכה ב') "השפן והארנבת הן ממעלי הגרה ואינן מפריסי פרסה וידוע שיש להם שיניים בלחי עליון ".
מזה מבינים של"מגיד משנה" לא היה ספק על זהות השפן והארנבת ועל פי זה פסק הלכה. ואין צורך לומר שרש"י והרמב"ם שחיו לפניו ידעו חיות אלה וגם נתנו בהם סימנים (רש"י על מגילה ט' ע"ב ).
והסבר נוסף בשו"ת שרידי אש חלק ב' סד' תירץ כך: אכן הארנבת אינה מעלה גרה " אלא היא מניעה את לסתותיה בדומה למעלי הגרה ולכן נראית לעין כמעלת גרה והתורה רצתה למנוע טעות כי אפשר לטעות ולחשוב אותה לחיה כשרה והוא הדבר גם בשפן" ואיך זה ייתכן?? שנחשוב אותן לחיות כשרות?? הרי הן אסורות משום מפריסי פרסה
ואיך זה ייתכן??
ועוד יתרה מכך,
איך ייתכן שהרי מדבריו יוצא כי התורה אינה מציאותית ונכונה.??
אשמח לתשובה רצינית.
תודה.
נטע.
תשובה
לפני כארבעים שנה שמעתי הסבר שהתקבל על ליבי, לשאלה זו, מוטרינר (רופא בע"ח) שגר בכפרנו, כפר הרא"ה, ד"ר משה דיסון ז"ל: השפן מעלה גרה באופן אחר מאשר הבהמות שאנו מכירים: הוא בולע את מזונו, ואז "מקיא" אותו החוצה מגופו, ולאחר זמן שב ללעוס ולבלוע את המזון שהקיא. מבחינת מהות הפעולה, הרי זו "העלאת גרה", כלומר- לעיסת המזון פעם שניה אחרי בליעתו....
מקווה שהתשובה מספקת גם אותך...