שאלה
לכבוד הרב שלום וברכה!
טוב, לפחות השאלה הראשונה קשורה לגאולה.. השתיים האחרות הן פשוט קשיים שעלו לי השבת במהלך עיון בפירוש רש"י לפרשה..
אז ככה:
א. לאחרונה עלה בראשי הרהור- האם ישנה אפשרות שהמלך המשיח יהיה בכלל.. אישה?.. האם יש סיכוי שמשהו כזה יקרה? או שהמשיח וכמו כן בכלל מלך בישראל חייבים להיות גברים? וזה לא מתוך איזשהו עניין פמיניסטי. הרי כולנו יודעים שדבורה היתה נביאה ושופטת, האם תתכן גם מציאות של מלכה בישראל (ולא כאשת המלך, אלא בפני עצמה, צאצאית לשושלת דוד)? ואם הרב סובר שלא, האם ישנה דעה הסוברת שכן?
ב. בסוף פרשת "בהעלתך" בפס' ט' רש"י אומר כך: "מאחר שהודיעם סרחונם גזר עליהם נדוי ק"ו לבשר ודם שלא יכעוס על חברו עד שיודיענו סרחונו". זה קצת קשה לי, אומנם כמובן שנשמע הגיוני מאוד שראוי שאדם יידע קודם מדוע חברו כועס עליו, אבל אני תמיד למדתי שמידת הכעס היא שלילית.. שזה דבר בכלל לא חיובי.. ואולי לא הבנתי את רש"י נכון? אולי הוא מתכוון לכעס מסוג אחר?..
ג. רש"י מסביר שם באותו עניין עם מרים שהקב"ה בעצם משבח את משה על כך שפרש מאשתו מכיוון שהוא מתגלה אליו תדיר ולא בעת קבועה. לי זה נראה קצת כמו עניין נזירותי כלשהו.. להבדיל אלפי הבדלות מהגויים.. הרי רק שבוע שעבר קראנו שהקב"ה חושב שלהיות נזיר זהו סוג של חטא- להיות מופלא מן העם, אז מה פתאום כאן נזירות מהאישה היא משובחת לפניו?! ומדוע שהעם לא ירצו לקחת דוגמא ממשה ולעשות זאת גם? אומנם הם אינם נביאים והקב"ה אינו מדבר עמם ישירות, אבל אולי יכולים הם לחשוב שזה מה שהקב"ה רוצה, עובדה שכך עם משה?!
תודה רבה ושבוע טוב,
אורטל.
תשובה
א.לפי הרמב"ם, שפסק (בהלכות מלכים, אשר בסוף קובץ "שופטים" אשר בסוף "משנה תורה")לפי הגמרא, אשר בארה את טעמי ושיטות התנאים במשנה, אשר קבלו תורתם מנביאי בית ראשון, אשר קבלו תורתם מזקני תקופת המדבר, אשר קבלו תורתם מיהושע אשר קבל תורתו ממשה, אשר קבל תורתו מן הקב"ה, לא תהיה מלכה בישראל, ולא יהיה מלך ממשפחת הכהנים, או משבט לוי, אלא רק משבט יהודה (אפלייה???...) אינני מכיר שיטה שאומרת שכן.
ב.אכן, אני מבין כי רש"י מתכוין לכעס שנובע מכך שאדם זלזל בשמירת המצוות, שאז צריכים לכעוס עליו. ואין מקום לכעוס עליו, אם אין מודיעים לו במה נחשד.
ג.דרך הפרישות איננה מתאימה לכל אחד ואחד מעם ישראל. אך יש בודדים, שדרך הפרישות נאותה להם, והם מאושרים בדרכם, דרך הפרישות, הרבה יותר ממה שרוב בני האדם מאושרים בדרכם, דרך האמצע המפורסמת ("שביל הזהב"...) כך מסביר הרב קוק זצ"ל באורות הקדש.