שאלה
שלום וברכה!
קודם כל יישר כח על עבודת הקודש שלכם תבורכו מן השמיים!
אני בחורה בת 20 ויש לי אחות בת 15 אנחנו חתול ועכבר ממש ככה! כל היום אנחנו רק בקסאח את עם השנייה אני אומרת את זה מכאב ממש כי זה כואב לי, להורים שלי אני בטוחה .. וכמובן שגם לה ממש לא נוח עם המצב הזה היא כל הזמן מתחצפת מדברת לא יפה ומזחזלת וכאשר אני מחזירה לה אומנם לא באותה רמה שלה הוריי כביכול מאשימים אותי שאי הגדולה וכו' אני מנסה הרבה פעמים לא לענות לה אבל בפעם הבאה שהיא מעלה את הפיוז אני לא שותקת יש לציין שאני לא ככה עם שאר האחיות שלי אני מסתדרת איתן רק היא הבעיה.. זה נורא מעיק עליי כי זה כבר תקופה ממושכת של כמה שנים.. ואני יודעת ורואה שזה לא גורם נחת להורים משמע שאנחנו נופלים בזה הרבה.. בבקשה תעזרו לי תנו לי תשובה איך להיפתר מכל המצב הזה ניסיתי באמת הכל אני לא בגיל שלה שאני יתחיל לריב איתה כל פעם.. תודה רבה!
תשובה
לשואלת שלום רב.
אינני יכול לתת תשובה בלי להכיר אותך, אותה ואת טיב היחסים ביניכם. לכן אתן כמה רעיונות כלליים.
נראה לי שהכי טוב זה לפתוח את העניין. לחפש זמן רגוע, שבו אין לחץ ומתח, ולשבת ולדבר. זה יכול להיות בבית או לצאת לאיזה מקום ניטרלי שקט ולשבת על כוס קפה (שם גם יש סיכוי שלא תעלו לטונים גבוהים ולא תצעקו) כל אחת תאמר מה היא מרגישה, מה מפריעה לה, מה היתה רוצה שישתנה ולמה, ומנסים לגבש יחד הסכמות והבנות. פותחים בתיאור רגשות, אומרים זו לזו כמה את אוהבת אותה ודווקא בגלל זה, זה מפריע לך ומצער אותך וכו'.
לפעמים שיחה כזאת קשה, ולכן צריך לעשות אותה באמצעות מתווך שינהל את השיחה. זה יכול להיות אחת האחיות שמקובלת על שתיכן, דודה, או ידידת המשפחה, או אשת חינוך וכד' שמקובלת על שתיכן.
חלק מהפתרון הוא להחליט לעשות דברים יחד. אפשר ללמוד משהו יחד, אפשר ליצור, לבלות וכו'. ליזום אפשרויות של פעילות רגועה יחד.
אחד הדברים החשובים זה לעסוק בתיקון המידות. ללמוד איך לא להתרגש ולא לכעוס ולא להיעלב מכל דבר. למתן את הגאוה ולהיות מסוגלים לראות גם את הצד השני ולקבל אותו. זה יכול לעקר חלק גדול מהמריבות כיון שלא נעלבים מכל דבר ולא מרגישים צורך לענות ולהגיב על כל דבר. איך לעשות את זה? ללמוד ספרי מוסר, לשמוע שיחות וכו'.
אלו רק כמה רעיונות כלליים, ואת תראי מה שייך לגבייך.
בברכה
אפי קיציס