שאל את הרב

מקום האישה בתפילה בציבור

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 01/01/08 12:05 כג בטבת התשסח

שאלה

הרב שרלו שלום רב!

ישנו אדם במשפחה של אישתי שגר בישוב כלשהו בארץ והוא סיפר שבישוב שלו עלתה השאלה מדוע אישה מכובדת לא יכולה לעלות לתורה בעוד כל נער מהרחוב יכול.

ההלכה אומרת שנשים לא עולות לתורה מפני כבוד הציבור אז הם העבירו בישוב שאלה לכל התושבים ושאלו אם זה יפגע בכבודם אם אישה תעלה לתורה.

כמובן שהם ענו שזה לא יפריע להם ומאז הם מעלים נשים לתורה בשבתות.

לאחר ששמעתי את הסיפור (והתעצבנתי)עלתה לי השאלה מדוע זה באמת לא מכבוד הציבור שאישה תעלה תורה ואולי הם באמת צודקים.

הרי אין כאן בעיה של שירה של האישה בפני הקהל

כמו כן בבית כנסת של הוריי התחילו להנהיג בשבתות האחרונות שמידי פעם אישה אומרת דבר תורה ולא גבר. אמנם הם עושים זאת לאחר התפילה, אך רציתי לשאול האם הרב חושב שאישה יכולה לומר דבר תורה גם באמצע התפילה מול כל הציבור.

אשמח מאד לשמוע את עמדתך בנושאים אלו.

תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה

שאלת מקום הנשים בתפילת הציבור נידונה בשנים האחרונות הרבה מאוד. לאחרונה יצא ספרו של פרופ' שפרבר שדן בזה וטען כי יש מקום שתעלינה נשים. לפני שנים נכתב מאמר של פרופ' אליאב שוחטמן נגד העניין. רבנים רבים עסקו בכך.
אכתוב את עמדתי בקיצור:
א. הקהילה חייבת למצוא יותר ויותר מקומות שנשים תבואנה לידי ביטוי בתפילת הקהילה.
ב. אני מתנגד לעליית נשים לתורה משתי סיבות. ראשונה היא עצם העובדה שמכניסים שינוי טעון לבית הכנסת, כיוון שנושא עליית נשים לתורה ותפילה מעורבת הוא נושא ייצוגי המבחין בין נאמנות להלכה לתנועות שאינן נאמנות להלכה. מבחינה מסוימת הדבר דומה לכיפה – גם מעמדה של זו אינה גדול בהלכה, אך מעמדה האמיתי הוא הרבה יותר מזה. ברם, עמדתי היא גם הרבה יותר עקרונית. תורת ישראל כן מבחינה – בין יהודי לגוי, בין כהן לישראל, בין נשים וגברים – וההלכה קבעה כי התפילה הציבורית היא תפילת גברים. הכנסת נשים לעלייה לתורה אינה אפוא קשורה רק לכבוד הציבור במשמעות הפורמאלית שלו, אלא למבנה הקהילה בישראל.
ג. אינני רואה כל בעיה שאישה תאמר דבר תורה בציבור. אני מתנגד כי הדבר ייעשה כחלק מהתפילה לפני ארון הקודש, מאותה סיבה הכתובה בסעיף הקודם, אך עצם העובדה שהציבור יתברך מתלמוד התורה של האישה – חיובי מאוד.


כל טוב

כתבות נוספות