שאל את הרב

מספר ענייני הלכה

חדשות כיפה רבני ישיבת הר ברכה 20/07/15 18:38 ד באב התשעה

שאלה

1. תפילת מנחה- אני נוהגת להתפלל מנחה. אם אני רואה שעוד כמה דקות השמש שוקעת ולא אספיק לומר את כל התפילה לפני השקיעה, האם בכך שהתחלתי לפני שהשמש שקעה, אוכל להמשיך להתפלל גם בשקיעה? (כלומר, מאיפה מתחילה הספירה)

2. האם צריך לברך אם אכלתי לחם פחות מכזית? אם כן, איזו ברכה?

3. האם מותר לחמם שניצל תירס על הפלטה בשבת? אנו טוניסאים (עדות המזרח)

4. נשים ספרדיות שהסתפקו אם בירכו ברכת המזון, או שכחו יעלה ויבוא ותוספות מיוחדות שידוע שבנים חוזרים, האם צריכות לחזור ולברך? או שספק ברכת המזון להחמיר- חל רק על בנים?

פירות משומרים או רטובים- האם צריכים ליטול ידיים עליהם? (האם דינם כפרי או ירק רטובים), ומה בעניין פירות קפואים?

5. האם עניין טומאה כיום יכול לגרום לאיסורים מסויימים של האדם הטמא, כגון איסור להתפלל שמונה עשרה, לומר תהילים, לברך או לבקש בקשות אישיות?

תשובה

שלום
להלן תשובות לשאלותיך וקישור למקורות התשובות מספר פניני הלכה מאת הרב אליעזר מלמד שליט"א ועיינו בספרים באתר ישיבת הר ברכה

1. בדיעבד אפשר לסמוך על דעת רוב הפוסקים ולהתפלל עוד כשלוש עשרה דקות וחצי אחר השקיעה, שעד אז לכל הדעות עוד לא התחיל הלילה. נחלקו האחרונים אם אפשר להתחיל להתפלל לפני סוף 13.5 דקות מהשקיעה, כאשר ידוע שהתפילה תסתיים אחר שיעברו 13.5 דקות מהשקיעה. בערוה"ש קי, ה, וארץ צבי קכא התירו, ובמ"א פט, ד, וכה"ח רלג, ה, אסרו. וביבי"א ח"ז לד, צרף את הדעות שביהש"מ אורך 18 דקות, ואת דעת ר"ת, ועל סמך זה התיר להתחיל להתפלל בתוך שלוש עשרה דקות וחצי.
http://ph.yhb.org.il/02-24-04/

2. לא צריך. ברכה אחרונה מברך רק מי שאכל לכל הפחות כשיעור ´זית´, שכן אמרו חכמים: "אין אכילה פחותה מכזית". כלומר, האוכל פחות מכ´זית´, אכילתו מועטה כל כך עד שאינה חשובה להיקרא אכילה.
http://ph.yhb.org.il/10-10-05/

3. צריך לברר אצל היצרן. אם הוא כבר עבר תהליך של אפיה אז מותר.

4.יש מחלוקת מתי צריכות לחזור ואם זה רק ספק אם הזכירו עדיף שלא יחזרו.
פירוט: לדעת רוב הראשונים, בכל יום טוב חובה לאכול פת בשתי סעודות, לפיכך, אם שכח להזכיר ´יעלה ויבוא´ חוזר. וכך דעת רמב"ם, רא"ש, ריטב"א, מרדכי, ר"ן, ועוד רבים, וכ"כ בשו"ע קפח, ו, וכ"כ הרבה אחרונים. אולם לדעת הרשב"א ותוס´ סוכה כז, א, רק בסעודות ליל ראשון של פסח וסוכות חובה לאכול פת, ולכן רק בהם חוזר. וכתבו הרבה מגדולי אחרוני הספרדים, שאף כי לשו"ע ושכנה"ג חוזר, מ"מ הואיל וזה ספק הנוגע לברכות, וחיוב הזכרת החג הוא מדרבנן, לפיכך אינו חוזר (בא"ח חקת כא, כה"ח כד, יחו"ד ה, לו). אמנם הרב משאש (שמש ומגן א, יג) סובר כשו"ע, וכתב שכך מנהג מרוקו.
לגבי נשים, גם למנהג אשכנז יש מקום לומר שלא יחזרו (חוץ מבסעודת ליל ראשון של פסח וסוכות), מתוך חשש לדעת רע"א שסובר שנשים אינן חייבות במצוות השמחה והסעודה ביו"ט (ע´ פס"ת קפח, ו, ולעיל הערה 5). והחוזרות יש להן על מה לסמוך.נחלקו הפוסקים בדין מי שהסתפק אם אמר ´רצה´ או ´יעלה ויבוא´ בסעודות שהשוכח בהן צריך לחזור. ביבי"א ז, כח, כתב כדברי הפוסקים שמספק אינו חוזר, הואיל ועצם הזכרת היום היא מדרבנן, וספק דרבנן וספק ברכות להקל, ועוד, שאולי קדושת היום גרמה לו לזכור. והמ"ב קפח, טז, הכריע שיחזור, שכן מן הסתם אמר כשגרת לשונו בלא ההזכרה. וכ"כ בברכ"ה ח"ב ה, יח. ונראה למעשה, שכאשר מסתבר לו ששכח – יחזור.
http://ph.yhb.org.il/10-04-08/

5.אשה נידה חייבת בכל הברכות והתפילות, ורשאית ללמוד תורה, שאין דברי תורה מקבלים טומאה, שנאמר (ירמיהו כג, כט): "הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה´", מה האש אינה מקבלת טומאה, אף דברי תורה אינם מקבלים טומאה (ברכות כב, א).

ויש נשים שנהגו להחמיר בשעת וסתן שלא להיכנס לבית הכנסת ושלא לנגוע בספר תורה, ואף שמצד הדין אין בזה איסור, נהגו פרישות בעצמן משום כבוד בית הכנסת. והמנהג הרווח הוא שנשים נכנסות לבית הכנסת בימי וסתן, ורק נמנעות מלהסתכל על אותיות ספר התורה בשעת הגבהתו
http://ph.yhb.org.il/03-09-07/

בברכה אייל משה

כתבות נוספות