שאלה
בסיעתא דישמיא
לרב שלום,
רציתי לשאול על מה אדם צריך לכוון כאשר הוא קורא את הפסוק "שמע ישראל ד' אלוקינו ד' אחד" בקריאת שמע על מנת שאוכל לכוון בקריאת פס' זה בתפילה.
כמו כן רציתי לשאול מה אדם צריך לכוון בשעה שאומר ברכה ראשונה של תפילת העמידה.
תודה רבה ויישר כח על האתר.
אהבתם? עוד תכנים בלעדיים באפליקציה של כיפה. הורידו עכשיו
תשובה
בס"ד
יש הרבה כוונות בפסוק הראשון. מהפשט הפשוט ועד העמוק ביותר על פי הקבלה.
העיקר הוא שכל הכוונות הגדולות ביותר נכנסות בפשט המילה, ולכן אכתוב לך אותו.
שמע ישראל - פרשה זו פונה אלינו שנשמע מה אנחנו אומרים. זה לא תפילה שבה אנחנו פונים לאלוקים. זה השמעה שאנחנו משמעים לאוזנינו ולאוזני עם ישראל. אבל כמובן קודם כל אלינו.
שמע כולל כמובן לא רק שמיעה פיזית אלא הכנה נפשית וקבלה חוויתית. אמונה וכד' וזה משמעות ההכרזה שבאה אחרי קריאת שמע "אמת ויציב ונכון וקיים וכו'"
ה' אלוקינו - כשקוראים שם ה' י-ה-ו-ה מכוונים על זה שהוא מקור ההויה "היה הווה ויהיה" וזה פירוש שם ה' הנכתב ואינו נקרא. כשאומרים שם "אדני" מכוונים שהוא אדונינו. בכל פעם שאומרים שם ה' צריכים לכוון את שתי הכוונות הללו. בודאי בברכות. בודאי בקריאת שמע ובשמונה עשרה בוודאי בברכה הראשונה.
ה' הזה הוא "אלוקים" דהיינו "בעל כל הכוחות כולם" כל כוחות הבריאה. כוחות הטבע. בוחות ההויה. והעיקר כאן הוא שכל כוחות הטבע הם יונקים את כוחם ממי שיצר אותם. "ה' הוא האלוקים". ולא סתם "אלוקים" אלא "אלוקינו" אלוקים שנתן בנו כוח מיוחד. וכוחות אלו המיוחדים לנו - עם ישראל - הם כוחות הנובעים משורש היצירה וההויה. ובמיוחד ששמו של ה' נקרא עלינו = "אלוקי ישראל" ולא "אלוקי המלאכים".
ה' אחד - כל השמות שלו מבטאים מהות אחת.
אין שתי רשויות לטוב ולרע.
אין כוח בעולם שלא בא ממנו.
כל ההויה העולמית - היא אחת.
כל ההויה הרוחנית - אחת.
כל ההויה הרוחנית והגשמית - אחת.
הכל משורש אחד והולך למקום אחד.
לעתיד לבוא הכל יתגלה שכך הוא "ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד".
כמובן שאי אפשר לכוון את כל זה בפעם אחת אבל צריך לנקות את הראש מכל דבר ולומר את המילים בקצב הכוונה לאט או מהר. העיקר להקשיב למה שאומרים: "שמע ישראל - קבל והבן ישראל כי ה' הוא אלהינו. ועוד, כי ה' הוא אחד".
טוב להפסיק מעט בפסוק הראשון בין כל שתי תיבות כדי לכוון בכוונה זו.
אם לא כיוון כלל בפסוק ראשון של קריאת שמע חוזר וקוראו שנית. אמנם לא יחזור מיד, אלא עד שיגמור לקרוא פרשה ראשונה של קריאת שמע מ"ואהבת" עד "ובשעריך", ויחזור ויקרא שוב "שמע ישראל" בכוונה וימשיך "ברוך וכו'".
טוב להאריך ב"ד" של "אחד" ויכוין שה' יחיד בעולמו ומושל בארבע רוחות העולם.
יש מכוונים: א- יחיד בעולמו. ח - מושל בז' רקיעים ובארץ. ד - מושל בד' רוחות העולם.
כשאומרים "שמע" ו"ברוך שם וכו'" נוהגים לכסות את העינים ביד ימין. זה מועיל לכוונה.
*************
ברכה ראשונה של התפילה היא ברכת הודאה על כך שאלוקים מלווה אותנו מראשית היצירה שלנו כעם על ידי אברהם יצחק ויעקב. "עם זו יצרתי לי".
האל הגדול - כל העולם הזה. כל הכוכבים הנראים. כל הכוכבים הלא נראים. מאות מליוני שנות אור ועוד הרבה יותר. לעילא מכל מה שאפשר לתאר והרבה יותר מזה.
הגבור - כל פר מדיוק בהויה הגדולה הזו. כל פרט במקומו. כל תא מכיל מליונים על מלאירדים של נתונים מדויקים ומדוקדקים שמותאמים זה לזה.
והנורא - כל זה נראה לנו ומחובר אלינו.
אל עליון - עם כל מה שמחובר אלינו - זה למעלה מאיתנו.
גומל חסדים טובים - את ההבטחות שאלוקים הבטיח ונשמע לאבות הוא מקיים איתנו. גומל כמו "ויגמול שקדים" השקדים יצאו מהפרח והחלו להיות פרי.
וקונה הכל - הכל שלו.
זוכר חסדי אבות - כל ההבטחות של האבות לא נמחקות. תמיד קיימות. נצחיות יותר מכל סלע ואבן וצור וברזל מוצק. שבועה של אלוקים. שבועה משולשת.
ומביא גואל לבני בניהם - פשוט.
למען שמו באהבה - שמו של ה' נקרא עלינו. על עמו ישראל וזה אנחנו. כל הצלחה שלנו - זה קידוש ה'. כל כשלון שלנו - זה חילול ה'. והגאולה היא למען שמו שנמצא בתוכנו.
מלך גואל - פשוט
ומושיע - מצרות מוחשיות
ומגן - כמו מגן הדבוק עלינו.
מגן אברהם - זה אנחנו.
*******
ואביא לך מה שכתב הבן איש חי בפרשת בשלח
ח. מה שכתב "קונה הכל" לפי פירוש רש"י בפסוק "קונה שמים וארץ" אומרו כאן "קונה הכל" ר"ל "עושה הכל". ולפי דברי התרגום והרמב"ן שם ביאור "קונה הכל" רוצה לומר "קניינו הכל" דהכל שלו, וכמ"ש ע"פ הלא הוא אביך קנך:
ט. מה שכתב "גומל חסדים טובים" לפי פשוטו, מובן. שהוא לשון גומל, אך מה שנראה מספר הכונות דתיבת גומל הנז' הוא ענין הוצאה וגילוי כענין ויגמול שקדים, פירוש מוציא וממציא ומגדל ומתקן את האורות הנקראים חסדים טובים, ומגלה אותם להשפיע.
ו"חסדים טובים" אלו הם סוד מה שאמר הכותב "חסדי דוד הנאמנים". ונקראים "טובים" לפי שהם ממשיכים שפע אל היסוד צדיק עולם הנקרא טוב, בסוד אמרו צדיק כי טוב וכנזכר בספר הכונות:
י. מה שכתב "וזוכר חסדי אבות" לפי פשוטן של דברים הוא שיזכור החסדים שהבטיח בהם את האבות להטיב להם ולזרעם, ודומה לזה יש בפסוק ישעיה סי' נ"ה "חסדי דוד הנאמנים". או הכונה כאן ע"ד מה שפירש המצודות בפסוק "זכרה לחסדי דוד עבדך" בדברי הימים ב' סי' וא"ו, וכן כאן שיזכור החסדים שעשו האבות בעולם ובזכותם ירחם עלינו,
ועל דרך הסוד הוא מ"ש וזוכר חסדי אבות הכונה על ג' אורות חסד גבורה תפארת נמשכים מן שלשה ראשונות הנקראים אבות, ולכן חסד גבורה תפארת נקראים "חסדי אבות" ר"ל חסדים הנמשכים מן שלשה ראשונות הנקראים אבות. ויען דכולם נכללים ב"חסד" נקראים כולם בשם חסדים וכנזכר בשער הכונות בדרוש ב' דף ל"ב ע"ב:
יא. מה שכתב "ומביא גואל לבני בניהם" הכונה בפשוטן של דברים דהשבטים המה בניהם של האבות, וכל ישראל הם בני השבטים, ולכן ישראל נקראים בני בניהם של האבות, ואומרים כן כדי לעורר זכות השבטים גם כן. ולכן לא אמרו ומביא גואל לבניהם.
וע"ד הסוד ג' הראשונות הם אבות לשלשה אמצעיות חג"ת, כי חג"ת נחשבים בנים לשלשה ראשונות, והשלשה אחרונות נצח הוד יסוד נקראים בני בניהם של שלשה ראשונות, וכנזכר בספר הכונות:
יב. כשיגיע למלת "באהבה" יכוין למסור נפשו על קדוש השם כנזכר בכונות רבינו האר"י ז"ל, ולכן מנהג החסידים שיאריך החזן בחזרה בתיבת "באהבה" כדי לעורר הכונה הנזכרת, וכל אדם יזהר בזה בכל תפלות בלחש למסור עצמו על קדוש השם בתיבת באהבה.
וכשאומר "ומושיע ומגן" יכוין בתיבת "מגן" שהוא מספר ג"פ א"ל:
בהצלחה לך המכוון
ולכל כלל ישראל שיוושעו בתפילך
אמן.