מה הקריטריונים המוצדקים לקבלה לישיבת הסדר ?

שלום וברכה

קשה מאוד לקבוע קריטריונים.
מעבר לכך, לא נצטווינו ללמד רק את המוכשרים או את אלה שהם בתנועת נוער או כל קבוצה אחרת. נצטווינו ללמד את "מורשה קהילת יעקב". המטרה אינה חייבת להיות הקמת הישיבה הטובה ביותר, אלא מתן מענה לצורך הגדול ביותר. על כן הדבר יותר קשה.
אף על פי כן, יש צורך בבחירה מסוימת, כיוון שבלעדיה בסופו של דבר הישיבה לא תהיה קיימת. על כן אני בדרך כלל מכריע לפי זה:
א. בראש ובראשונה הרצון. אם מישהו רוצה ללמוד והוא מתכוון להשקיע את רצונו ולממש אותו – יש לו מקום של כבוד בראש הרשימה, והוא צריך ללמוד בכל ישיבה אליה הוא פונה.
ב. היכולת במובן של השתלבות בישיבה ובלימודיה. אם הוא רחוק מאוד מהרמה בישיבה בדרך כלל אמליץ לו למענו לא לבוא לישיבה, כי התחושה של טיפוס על הקירות בישיבה היא מאוד קשה. כאמור לעיל, אם הוא ירצה וישקיע הוא יוכל ללמוד בישיבה, אולם אני אמליץ לו לא לעשות זאת.
ג. הקריטריון של תנועת נוער הוא בוודאי לא סיבה להתקבלות או לאי-התקבלות בישיבה. לעתים הוא סימן ליכולת השתלבות חברתית, אולם אני מתקשה להאמין כי זו סיבה העומדת בפני עצמה.
ד. שאלת האלטסטיות בתלמוד תורה היא שאלה יסוד, שהייתה נתונה במחלוקת כבר בימי התנאים. מול הגמרות שצטטת אנו מכירים גם אחרות, כמו רבן גמליאל שאמר שכל תלמיד שאין תוכו כברו אל ייכנס לבית המדרש, וכן זו עמדת בית שמאי באבות דרבי נתן. לאחרונה נכתבו על כך כמה מאמרים. לדעתי, כרגיל בשאלה זו מדובר בעניין מידתי. מותר ואולי חובה לבנות בית ספר שמושך קדימה, אולם חובה שיהיה בבית ספר זה מקום לכל תלמיד שרוצה ללמוד. זה לא פותר את בעיית אלה שלא רוצים ללמוד בנעוריהם, שגם כלפיהם אנו אחראים, אולם זה צריך להיות הכיוון.


כל טוב