שאל את הרב

לא לנתק קשר 2

הרב עוזיאל אליהו הרב עוזיאל אליהו 04/09/02 01:25 כז באלול התשסב

שאלה

לרבי שלום!!!

רציתי לומר לך תודה רבה על התשובה ששלחת לי.

האמת שהופתעתי מהמהירות שבה השבת לשאלה שלי וממש עשית לי הרגשה טובה במה שכתבת.

באותו שבוע שלחתי לך תשובה אבל הבנתי שהיא לא ממש הגיעה ...הייתי עסוקה קצת ועכשיו התפניתי לזה שוב.

יש לי מספר שאלות...

א. איפה אפשר להשיג את הספר " עלמה אבדה"

ב. לקחתי שנה שעברה קורס באוניברסיטה על כל האורתודוכסיה המודרנית ובין השאר למדנו שם גם על הרב קוק. נהנתי מאוד ואני מוכרחה לציין שלמרות שלמדתי באולפנא של בנ"ע וחילקו לנו כל הזמן קטעים שהוא כתב מעולם לא למדתי על משנתו והשקפתו כך שהקורס היה חוויה נפלאה. הבנתי שהוא מדבר על החול והקודש , שהקודש נבנה על יסוד החול (או להיפך) ושבעומק החול טמון הקודש ורציתי לשאול כיצד ניתן למצוא את הקודש הזה בתוך החול העמוק והטובעני.

ג.אחרי ששלחתי לך את השאלה הראשונה נזכרתי בדבר נוסף ושלחתי שאלה נוספת. אני אחזור עליה שוב:

בעבר התחברתי לאלוהים דרך חסידות ברסלב זה אומר לשוחח עם אלוהים כל הזמן, כמו שמדברים עם בנ"א רגיל. זה התחיל מזה שנועה ירון באה להרצות לנו באולפנא ודיברה על זה ואח"כ הלכתי לקנות ספר ליקוטי מוהרן ואז עברתי לשאר הספרים. קראתי וקראתי, מתפעלת מהדרך החדשה-ישנה שהציעו לי שמה. אז בערב שבת אחד, כשכולם ישנו או הלכו לחברים, ישבתי בבית, קוראת עוד ואז, חשבתי, למה לא לנסות? אז הנחתי את הספר על השלחן והתחלתי לדבר. בהתחלה זה היה מוזר, כמו לדבר לקיר. עם הזמן, זה הפך לדבר טיבעי ומובן מאליו. הייתי מדברת איתו בקול או בלב, מנהלת איתו שיחות ומו"מ. לפעמים הייתי מסתובבת לי ברחוב, מתייסרת על זה שאני לא חושבת עליו. רק עכשיו קלטתי שעצם החשיבה הזו על כך היתה בעצם החשיבה עליו. אבל אז הרגשתי מחנק והתרחקתי והתרחקתי. וככל שהתרחקתי הוא פתאום נשאר. הוא נכנס לי לראש כל פעם מחדש. זה היה באירועים המוניים, כשהייתי מוקפת מלא חברים ואנשים , שפתאום הוא היה נכנס לי לראש ולא יוצא, כמו מזכיר לי מאין באתי ומה לעזעזל אני עושה עכשיו.

במסיבות, אחרי 2 טקילות ומוזיקה מפוצצת באוזניים, הוא פתאום חזר. ואני רציתי להיות לבד. אבל הוא לא הלך, לא עזב. ניסיתי להדחיק, להתעלם אבל הוא לא הירפה.פתאום, כשכבר לא רציתי בו הוא בא כל הזמן.אז אמרתי לו,תלך, לך לעזעזל, לא רוצה אותך, תן לי ללכת...

והוא הלך, ואחכ חזר, ודיברתי איתו ואמרתי לו:

אתה בעצ

תשובה

ב"ה

ברכה ושלום.

אני מניח שאת מתכוונת ל :https://www.kipa.co.il/ask/show.asp?id=11323

1- נדמה לי שבכל חניות הספרים. הכותב הוא ד"ר שרגא פישרמן והספר יצא ע"י מכללת אורות באלקנה.
מומלץ !!!!!

2- יש פרקים ממולצים בספר "אורות הקודש" של הרב קוק בעריכת הרב הנזיר .צריך לקרוא את הקטעים שרלוונטיים לך.

3- אספר לך סיפור. משל ונמשל.

הוא קבע איתה פגישה בכיכר הדוידקה בירושלים בשעה10.00

הוא היה שם כבר בשעה 9.45
מדוגם ,מסורק, ונרגש.

השעה 11 והיא לא הגיעה לפגישה.
הוא חזר לביתו עצוב.
בודד,
מסכן,
ובוכה.

הוא התקשר אליה והם קבעו להפגש שוב למחרת.

היא חיכתה בכיכר הדווידקה כבר ב9.45
אך הוא לא הגיע
מצובה ובוכה היא חזרה לביתה.
בודדה ,
מסכנה,
ואומללה.

היא התקשרה אליו והם קבעו להפגש.
הוא חיכה והיא לא הגיעה
חזר בוכה,
התקשר,
קבעו להפגש.
היא חיכתה והוא לא הגיע.....

.......


המשל מופיע ב שיר השירים .

הוא רוצה לפגוש את הכלה עם ישראל .
היא רוצה להפגש עם הדוד הקב"ה

עד שסוף סוף הוא דופק בדלת היא לא קמה לפתוח וכשהיא כבר פותחת את הדלת הוא בורח....

מסקנה : יש לחפש את הקב"ה.

אני מעתיק לך עוד משל מספר אמונות.



שאל תלמיד את רבו:

-יהודי מהי?

-פנסאי, כתפקידו של האיש לפנים, קודם המצאת החשמל- שכל ערב הדליק באש את פנסי הרחוב.

- וכשהפנס קבוע במדבר שממה?

- אף שם על הפנסאי להדליקו, כדי שיידעו הכול שהמקום הנו מדבר שומם, וכדי שהשממה תתבייש בפני אור הפנס.

- וכשהפנס קבוע בים?

- יש להתפשט, לקפוץ לים ולהדליקו.

- אך איני רואה את הפנס?

- כיוון שאינך פנסאי.

- וכיצד נעשים פנסאי?

- עליך להתחיל מעצמך. רחץ את עצמך. צא מחומריותך. כשאתה חומרי- אתה נתקל תמיד רק בחומר. לכשתזדכך- תראה גם את עדינותו של הזולת.

- האם מותר לתפוס את הזולת בגרונו?

- בגרונו- לא, אבל בקצה בגדו- כן.



"נר ה' נשמת אדם", הוא הפנס. זו משימת היהודי, "חלק אלוק ממעל". כל עוד לא הודלק הפנס, אין הוא ממלא את ייעודו- להאיר את העולם. כל עוד לא הודלקה נשמתך אין היא ממלאת את משימתה- להאיר לזולת.

תפקידו של כל יהודי- למצוא פנסים שאינם דולקים עדיין ולהאירם, גם אם לא נתבקש לכך ע"י חברו. אן אכן הודלק החבר ויתעורר- הדבר תלוי בו, באופן ניצולו את כוח הבחירה החופשית שלו. עלי להדליק פנסים, גם אם בעליהם לא ידלקו בהמשך באורן העצמי. זו מהותה של אהבת ישראל- לפעול למען הזולת גם כשאין כל טובה ותועלת מכך. אני רק המוט המגיש את האש שבקצהו אל הפנס. אם יידלק, תהיה זו אשו של הזולת, האצורה בנשמתו

(אמונות וישראל)

הלוואי ונזכה להאיר פנסים

שנה טובה ,

עוזיאל







כתבות נוספות