כלים טבילה

שלום

הפסוק המהוה מקור לדין טבילת כלים הוא בבמדבר ל"א כ"א - כ"ג:
זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה: אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת הַבְּדִיל וְאֶת הָעֹפָרֶת: כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבֹא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ וְטָהֵר אַךְ בְּמֵי נִדָּה יִתְחַטָּא וְכֹל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא בָּאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בַמָּיִם:
מפשט הפסוק עולה שהמשותף לכל שש ! הדוגמאות הנ"ל הוא שהם כולם עשויים ממתכות שונות !

וכך מובא בגמ' בע"ז ע"ה.
מפרשא ליה מיניה דרבי יוחנן: כלי מתכות אמורין בפרשה.
מבאר רש"י:
כלי מתכות אמורין - לענין טבילה בכלי עובדי כוכבים דכתיב (במדבר לא) אך את הזהב וגו':

ממשיכה הגמ':
אמר רב אשי: תהני כלי זכוכית, הואיל וכי נשתברו יש להן תקנה, ככלי מתכות דמו.
מבאר רש"י:
זכוכית - שנשתבר ראוי להתיכו ולעשותו כלי:

מתברר מהגמרא הנ"ל שטעם הכללת זכוכית במצות טבילה על פניה נראית משום הדמיון למתכת.

הפר"ח על סי' ק"כ סע' ג' (וכן מובא בערוה"ש) כותב:
דכלי זכוכית לא מחייבי בטבילה אלא מדרבנן.

בקיצור:
העולה מהדברים, שהתורה חייבה הטבלה רק לכלי סעודה העשויים ממתכת (ניתן להבין זאת בכך שרק כלים אלו ניתנים להגעלה - הפלטת טעם איסור), חכמים חייבו גם בכלי זכוכית, בגלל הדמיון לכלי מתכת.

כל טוב