שאלה
בס'ד.
כבוד הרב השלום והברכה!
אני בחורה בת 20, אחרי שנת שירות ושנה מכינה קדם אקדמאית. במהלך חיי הלכתי במסלול אותו הורי התוו לי בלי עוררין נהגתי כך משום כיבוד הורים, גם לגבי דברים שמאוד רציתי לעשות וידעתי שיאכזבו את הוריי אז לא עשיתי. לגבי שנה הבאה הוריי לוחצים עליי מאוד שאתחיל ללמוד לימודיים אקדמאים (לא משנה איפה ומה העיקר משהו טוב) ואילו אני מעוניינת לקחת שנה הבאה חופש (עבודה בשילוב מדרשה והתנדבות) הדבר יצר כמה חיכוכים בבית דבר שמקשה עליי את השהות בו. מצד אחד אני ממש רוצה לכבדם ולעשות רצונם ובכך לגרום להם להיות מאושרים אך מצד שני אני גם מאוד רוצה לממש את עצמי ולעשות מה שהלב שלי מרגיש (דבר שללא ספק יצער אותם מאוד)
אשמח אם הרב יוכל לעזור לי להבין מה חשוב יותר ואיך להפנות את הרצון שלי כלפיי הורי בצורה שתמזער הכי שאפשר את צערם.
בברכת שבוע טוב.
רונית.
תשובה
בנושא כזה, לימוד במדרשה, ודחיית לימודים אקדמיים בשנה, אינך מחוייבת לשמוע בקול ההורים. אין זה נכלל במצוות "כיבוד אב ואם" ובוודאי לא במצוות "מורא אב ואם". כמובן, את השיחות עם ההורים יש לנהל בצורה המכבדת את ההורים מאד מאד. עליך להסביר להם למה החלטת ללכת ללמוד במדרשה, ולומר להם את אשר אני מניח את מאמינה בו: הלימוד שלך במדרשה, בסופו של דבר יביא להם נחת, ואת בטוחה כי הוא רצונם האמיתי. אני חושב שכאשר ישמעו כמה את בטוחה בכך שדווקא הם מעוניינים בדרך שאת הולכת בה, אלה המסרים שקלטת מהם בשנות ילדותך ונעורייך, הם יסכימו איתך.
בהצלחה!