שאלה
אני לא יוצא לחו"ל אפ' לזמן קצר ביותר, למרות שיש מתירים זאת, בגלל ההרגשה הלא טובה לדרוך על אדמה לא טהורה, האם ההנהגה הזו נכונה? האם ניתן לנהוג לפי הרגשות?
ועוד- אולי הסיבה האמיתית שאיני יוצא מהארץ היא כי אין לי כוח לארוז תיק, אין לי כסף, אני מפחד ממטוסים, ואני רק עוטף את הסיבות הללו בכסות אידיאולוגית, אם כן- האם זה ראוי?
תשובה
ודאי שיש מעלה רוחנית שלא לצאת כלל מהארץ, והרגש פעמים רבות מכוון אותנו נכון.
מהחינה הלכתית טהורה לדעתי אין בעיה בימינו אלא רא"כ אין תאריך חזרה והיציאה לחו"ל היא לשם שוטטות.
לגבי הסיבה האמיתית-לב יודע מרת נפשו...