חפיפת שיער בשבת

איל שלום,
מהדין מותר להתקלח בשבת במים קרים,ומותר לרחוץ כל גופו.רק יש להזהר שלא יבא לידי סחיטת השיער.
וכתב הבא"ח בעניין זה(פקודי ש"ש,ח):
השיער אין בסחיטתו איסור מהתורה מפני שהשיער קשה ואינו בולע המים בתוכו,אך סחיטת שיער אסורה מדברי סופרים,והטובל בשבת בין איש בין אשה לא יסחטו השערות שלהם,אלא יביאו מטפחת גדולה המיוחדת לניגוב ויתנגבו בה ויקנחו בה פניהם וראשם,ואע"ג דע"י הקינוח נסחט השיער הוי סחיטה כלאחר יד,וכיון דסחיטת שיער דרבנן,התירו בכה"ג דאי אפשר משום דהוי כלאחר יד והמים הנסחטים הולכים לאיבוד.ועכ"ז לא יקנח בכח אלא בנחת לאט לאט,עד שיבלעו המים שבשיער במטפחת.
ויש חסידים שאין מקנחים שיערות הזקן אלא מנפצים אותם בידם,ויניחו שתתנגב הלחלוחית מאליה.וכאשר שותה האדם מים או שאר משקין נכון להזהר לבלתי יסחוט שיער השפה בידו אלא במטפחת.
ובכה"ח(שכו ס"ק כה)הביא את תשובת המהרי"ל שנהגו שלא לרחוץ בנהר בשבת כלל ואפילו בצונן ואחד הטעמים שמביא הוא מחשש סחיטה.אולם הביא כה"ח את ה"עולת שבת"(אות טז) שלאחר שציין את דברי המהרי"ל הנ"ל כתב,שעכשיו נתפשט המנהג להתיר בכל עניין.(ועיין למשנה ברורה שכו ס"ק כא).
טעם נוסף שהביא המהרי"ל לאיסור רחיצה בנהר בשבת
הוא משום טלטול המים שעליו ד' אמות בכרמלית.ולפי זה יש מהפוסקים האשכנזים שמטעם זה אסרו רק רחיצה בנהר,אבל במקלחת שאין את החשש של טלטול,רק של סחיטה-התירו.חילוק זה מובאב שו"ת אגרות משה (חלק או"ח ד' סימן עה):
הנה מה שהשבתי בסימן דלעיל, רחיצה אות ג' שלא מצינו בספרי רבותינו מנהג לאסור להתקלח במים קרים בשבת הוא אמת, דהמנהג שאיתא בתה"ד סימן רנ"ה ורנ"ו שנוהגין איסור בנהרות ובמקואות הוא רק כשנכנס לתוכו אבל לא שנהגו לאסור גם ברחיצה דשפיכת מים על גופו כעובדא דלהתקלח שהוא עומד תחת המקלחת שבאים משם מים עליו דראשו וגופו. וכן מהרי"ל שהובא במג"א סימן שכ"ו סק"ח נמי הוא בנהרות, שהרי כתב משום שנושא מים שעליו ד"א =ד' אמות= בכרמלית ומשום שיטת גופו, ולכן גם מה שכתב משום סחיטה לא קאי על רחיצה באופן ששופך מכלי על גופו, ואף אם נימא שטעם סחיטה שייך גם ברחיצה כזו בביתו, מ"מ מה שלא נהגו ממש לא ילפינן אף שאיכא אותו הטעם ממש, וגם שאפשר שבשביל חשש סחיטה לחוד לא היו נוהגין איסור, דהא מדינא על הנגוב באלונטית לא גזרו לכו"ע בשביל חשש סחיטה אלא בהבאה בידים מהנהר עד הבית פליגי שמא יסחוט כמפורש בשבת דף קמ"ז, אלא דוקא בשביל צרוף כל הטעמים נהגו, ולכן ברחיצה ובפרט בבית שליכא אלא טעם זה אין למילף. וא"כ לא מצינו כלל שאיכא גם מנהג כזה לאסור ליתן על גבי ראשו וגופו מים קרים להקר בשבת שהוא ענין להתקלח מהמקלחת (שאור) שאיכא בכל בית שבפה. אבל מ"מ ידוע שרובא דאינשי מעצמן בלא הוראה אין מתקלחין בשבת.
בכל אופן הספרדים מקלים אלא שכאמור יש להזהר שלא יסחט את השיער והמגבת.
בברכה וכל טוב,
שמואל זעפרני