חסד ה'

בס"ד
שלום רב,
את שואלת על "טובתנו" הכוונה לעם ישראל. ועל טובת ה"אדם" בכלל.
ד' לא מסתפק בטובת ישראל ובטובת האדם.
ד' ברא עולם ורוצה בטובת הבריאה כולה,
מעבר לזה בטובת האדם
מעל הכל בטובת עמו ישראל.

כוונתו הטובה של אלוקים פועלת בכל הבריאה.
עוד לפני בריאת האדם, בימי הבריאה נאמר "וירא אלוקים כי טוב" – מטרת הבריאה היא להיטיב לכל הברואים.
באופן מיוחד מיטיב ד' לאדם, ביום השישי כאשר נברא האדם נאמר: "והנה טוב מאוד".
בתוך ימי הבריאה מסופר שד' מברך את כל הבריות. האדם זוכה לברכה מיוחדת "... מלאו את הארץ וכבשוה..."
בתאור בריאת האדם מדגיש הכתוב שהאדם נברא בצלם אלוקים, ובתאור בפרק ב' כתוב שד' נפח באפיו נשמת חיים – האדם נוצר באופן ישיר על ידי הפחת רוח אלוקית בו.
לכתחילה צריך האדם לגור בגן עדן, מובטח לו שם הטוב ללא כל מאמץ.

טובו של אלוקים כלפי עם ישראל נזכר בדברים הראשונים שנאמרים לאברהם אבינו: "...ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור ונברכו בך כל משפחות האדמה..."
כאשר משה מגלה את מידותיו של הקב"ה אנו שומעים על חסד ורחמים: "... א-ל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת..."
לקראת הכניסה לארץ ישראל מתבטא רצון ד' להשפיע רק טוב לעם ישראל, בתנאי שילכו בדרכיו: "ד' אלוקיך מביאך אל ארץ טובה..." ובמקום אחר כתוב: "וחיית ורבית וברכך ד' אלוקיך בארץ..."
אלו מעט מקורות רק כדי להמחיש לך את אהבת ד' ודאגתו לכולנו.
הדברים כתובים בתורה, הנביאים המשיכו תאורים אלו.
חז"ל בתושב"ע מבררים ומתארים את אהבת ד' לעולם, לאדם בכלל ולעמו ישראל בפרט.
כמובן לא נשכח ולא נסתיר שאהבת ד' – כמו אהבת אב, אינה מתעלמת מחטאים ומהצורך ליסר את החוטא כדי שיתקן דרכיו. על כך נאמר "חוסך שבטו שונא בנו..." לכן אהבת ד' כוללת גם יסורים, ומי שמעמיק ומבין יודע שהכל בסופו של דבר לטובה כפי שאמר דוד "שבטך (=היסורים) ומשענתך (= התמיכה) המה ינחמוני".