שאלה
כבוד הרב שלום,
האם יש מניעה מחירש (אשר מבין) לעלות לתורה?
הסיבה לשאלה היא שמועה משובשת ,כנראה , על הלכה בענין .
בתודה,
חוה
תשובה
מצ"ב תשובת שו"ת אגרות משה יורה דעה ח"ד סימן מט
ו. איך מעלים חרש לתורה
חרש שלדינא אינו חרש משום שמדבר, יכול לקבל עליות רגילות משבעה קרואים, אם קורא ביחד עם הבעל קריאה. ומה שהערת מתרומות פרק א' משנה ב' דחרש המדבר ואינו שומע לא יתרום, ופי' הר"ב דצריך להשמיע לאזנו כשיברך (ועי' באגרות יו"ד ח"א סי' רי"א ורי"ב) ועוד, שיש לחרש כזה להמנע מלברך כשאינו מוכרח, נראה בעצם נכון. אבל למעשה נהוג בעולם - לכל הפחות לגבי עליות - שמקילים.
אבל חרש שנחשב חרש לדינא יקבל רק עליות כשמוכרח, למשל, לבר מצוה שלו, לאוף - רוף שלו, וכדומה. וכמו כן במקרים רחוקים אפשר ליתן לו עליה כדי שלא ירגיש הרגשת שפלות או מרה שחורה ח"ו. אלא שיש ליתן עליה לחרש בשבתות שאפשר להוסיף עליות כפי שיתבאר. במקרים אלו יש להחרש להגיד הברכות ככתבנו לעיל, ולא לסמוך על מה שמסמן בידיו, גם אם מה שמדבר כמעט אינו מובן. ויש ליתן לחרש כזה עליה רגילה ולא מפטיר כפי שיתבאר, ואם הוא כהן או לוי יש להעלותו אחרון (אחר שבעה קרואים). ואם הוא רק יכול יש לו לקרוא ביחד עם הבעל קורא, והעולה אחר החרש יקרא שוב פעם את הפסוקים שהיו נקראים בעליית החרש. ומחמת זה הכי קל הוא להעלות את החרש אחרון, ולקרוא לו את הפסוקים ששוב יקראו למפטיר. אבל לכתחילה יש להוסיף עוד עליה לחרש אחר שסיימו לקרוא כל הפרשה, כדי שיהיו ז' קרואים לבד מהמפטיר, לבד מהחרש, שיקראו כל הפרשה.