שאלה
שלום,רציתי לדעת,האם בתור מורה חובה עלי לנקוט עמדה בויכוח בכיתה?,
והאם בכלל רצויה התערבותו של המורה?
אשמח אם תוכל לתת לי את המקורות המדוייקים המוכיחים את התשובה.
תשובה
המונח "ויכוח" יכול לסבול מגוון רחב של כוונות, וההתייחסויות אליהן יכולות להיות שונות מקצה אל קצה.
אשתדל לתת דוגמאות קיצוניות להבהיר את דברי.
ויכוח בעניין הלכתי פשוט וידוע, כגון בישול בשבת. דומני שבויכוח כגון זה מורה או מחנך אינו יכול לעמוד מן הצד. במקרה קיצוני כל כך, אני סבור שמוטלת על המורה אחריות להראות שהויכוח אינו לגיטימי.
ומצד שני, ויכוח אם נעליים מסוג מסויים טובות יותר או פחות מאשר נעליים מסוג אחר. ויכוח מעין זה רחוק מלעמוד ברומו של עולם עד כדי התערבות או הבעת דעה של מורה.
בהתאם לשתי דוגמאות אלה, אנחנו מוצאים את עצמנו מגבילים את השאלה לויכוחים שהם ערכיים מצד אחד, ואינם מוכרעים באופן ברור על ידי התורה או הפוסקים מצד שני.
בויכוחים כאלה נדמה לי שהדרך הנכונה ביותר אינה יכולה להינתן בהדרכה גורפת על כל מיגוון הויכוחים. דרושה כאן החלטה עניינית של המורה אם חשוב לו או לתלמידים שהם ידעו את דעתו (גם אם לא יקבלו אותה), או שהוא עדיין לא גיבש דעה בנושא, או אפילו הנושא אינו נראה חשוב בעיניו עד כדי קביעת דעה חד משמעית והוא רק מעוניין לנהל את הויכוח כדי שיהיה סדר ב"באלאגאן".
עוד נדמה לי כי ויכוחים רבים הינם ויכוחי סרק וכדאי לנווט את הכיתה שהויכוח ידעך כמה שיותר מהר. על אלה כתב דייל קארנגי בספרו "כיצד תקנה ידידים והשפעה בחברה": "הדרך היחידה שבה תוכל להפיק טובה מויכוח היא להמנע ממנו".