שאל את הרב

חינוך ילדים

הרב יובל שרלו הרב יובל שרלו 27/11/07 16:21 יז בכסלו התשסח

שאלה

השאלה מופנית אל הרב יובל שרלו!!!

שלום רב!

בעלי ואני נשואים זה כשנה ומכירים שנתיים. אני בחורה דתית מסורתית והוא חילוני. התחתנו מאהבה תוך הבנה והתחשבות אחד בדרכו ואמונתו של השני. מראש הגדרנו שאנו לא מנסים לשנות האחד את השני. אני ממשיכה לשמור שבת, כולל לא לנסוע, לא להדליק אש וכד', ואילו הוא נוסע, מדליק אור, טלויזיה וכו'. אני אינני יושבת לידו כשהוא צופה בטלויזיה וכד'. יש ביננו מספר הסכמות כגון שמירה על הכשרות בבית, הפרדה בין בשר לחלב, נושא הנידה, צום ביום כיפור ושמירת פסח כהלכתו. הכל טוב ויפה כל עוד היה מדובר רק בשנינו. בעוד 3 חודשים אנו מצפים להולדת ילדנו הראשון ויש לנו מחלוקת לגבי צורת החינוך הראויה. אני רוצה לחנך את הילדים על פי דרכי, כלומר לשמירת שבת וכו' לפחות עד להגיעם לגיל מצוות 12/13 ואז להשאיר ההחלטה בידיהם. ואילו הוא מבקש שהם יסעו בשבת וינהגו כמוהו. אני חייבת לציין שהוא מוכן לשמור מספר שבתות כהלכתם כדי שהילדים יכירו וידעו גם את העולם הזה.

אשמח לקבל תשובות לשאלות הבאות:

1. האם עלינו לדון בכך היום או להשאיר זאת לעוד מספר שנים?

2.האם כדאי לפנות לייעוץ ביחד בנושא זה? אם כן, מי האדם המתאים לייעץ בנושא?

3. אני מאמינה שהחינוך צריך להיות בידי האם, אך בעלי טוען שפתרון כזה יעמיד אותו באור של "חוטא" ולכן זה איננו מקובל עליו. מה הדרך הטובה ביותר ליישב נושא זה?

אני פונה אליך, מכיוון שאני רואה בך דמות חינוכית ממדרגה ראשונה, אשמח לשמוע את תגובתך

בברכה,

בל

תשובה

שלום וברכה

יפה שאתם בונים כך בית ביחד, ובעזרת ד' ימשיך השלום לשכון ביניכם, ותתקרבו האחד לשני עוד ועוד.

א. לא צריך להכריע היום, אולם טוב שמדברים על כך. בדרך כלל הטוב ביותר לילדים הוא הורים שאוהבים האחד את השני ומכבדים האחד את השני. במשפחות "מעורבות" כמו שלכן זה עוד יותר חשוב. מעבר לכך, ילדים יודעים היטב לקרוא את המציאות, והם יבינו כי בסופו של דבר הבחירה תהיה בידם. טוב יותר היה לו הייתם מסכימים כי הבחירה תהיה בידם בגיל מאוחר יותר כפי שאת הצעת. אם אתם יכולים להגיע להסכמה על כך – זה יותר טוב. אם לא, נסי לעשות את המקסימום שאפשר, בלי לפרק את הקשר היפה ביניכם.
ב. קשה לי להמליץ על אדם שהוא המתאים ביותר לייעוץ. לאמתו של דבר, הייעוץ הטוב ביותר הוא דווקא ליצור קשר עם משפחות מקבילות לכם, שיש להן ניסיון, ולשמוע מהן כל מיני דרכים, ואז לעצב את הדרך המיוחדת שלכם.
ג. החינוך צריך להיות בידי מי שמשקיע בחינוך. אם זו האמא – בידה, ואם זה האבא – בידו, וכמובן הטוב ביותר הוא ששניהם שותפים ואז החינוך הוא בידי שניהם. הדרך הטובה אפוא היא להכריע ששניכם תשקיעו בחינוך, ותתחילו בראש ובראשונה בדברים המוסכמים על כולם: מידות טובות, אהבה, קשר טוב, התחשבות, הימנעות מלשון הרע וכדו'. לאחר מכן, צודק בעלך שלא טוב שהילדים יראו בו כ"חוטא", כי הדבר לא יבנה ולא יקרב שום דבר. מה שצריך שיהיה הוא הנוסח שאמא בחרה להיות קשורה במסורת ולשמור על התורה ואבא בחר שלא, ואתם הילדים תעשו בנתיים כמו אבא וכמו אמא וכשתגיעו לגיל מסוים – אתם תבחרו את הדרך שלכם.


כל טוב, ושיהיה בשלום

כתבות נוספות