חופה

שלום ושבוע טוב
קודם כל מזל טוב לך ולבן זוגך!
התפיסה היהודית התבססה תמיד על הכלל שמציג שונות בין הגבר לאשה, שונות שאינה באה מאי שיויוניות מעמדית, אלא הגבר צריך להיות גבר והאשה אשה ואל להם להחליף את התפקידים ביניהם.
האשה אינה אובייקט חלילה ואינה עומדת שם סתם, היא המרכז (עיקר הבית) ובעצם החתן אמור ברגע האמת לפנות אליה בלשון הקידושין ולצפות האם תואיל בטובה להסכים להינשא לו, האם תיאות לקבל את הטבעת ולהענות לחיזוריו, האם תסכים להענות לחיוב אל האוהב שמבקש את ידה ותענה בחיוב לתת את ידה.
כך הם הדברים ללא כחל וסרק, רבים מהדיונים המופיעים במסכת קידושין והמנתחים מקרים כאלו ואחרים אשר בהם השאלה העומדת על הפרק האם הקידושין תפסו או לא, עומדת האשה במרכז ויותר מכך, השאלה מה היא חשבה או ידעה באותו רגע ומה שידרה לחלל, בלשון התלמודית זה נקרא:"דעת המתקדשת".
לכן המסקנה שהאשה עושה פה הרבה מאד, תחשבי מה היו אומרים אם הקידושין היו בנויים הפוך שהאשה צריכה לפנות את הגבר,"איזו בושה היא צריכה לבקש ממנו שיתחתן איתה? היא צריכה לחכות למוצא פיו אם הוא מסכים או לא?"
דעי לך שהיהדות עוד בשחר ההסטוריה כאשר האשה היתה באמת כאובייקט בעיני רבים באומות העולם, עמדה היהדות ודיברה על כבודה של כל אשה יהודיה שהיא כבודה של בת מלך, דיברה על איסור לכפות אשה גם על ידי בעלה ליחסי מין! אפילו כפיה חלקית.
דיברה על זכויות ממון ועוד ועוד חבל שהיום בשם מטרות של נאורות כביכול מהפכים את היוצרות.
לגבי ברכת שהחיינו, גם החתן לא מברך בחופה שהחיינו! הוא מברך על טלית חדשה לפי חלק מהמנהגים וגם את חייבת לברך שהחיינו על בגדייך החדשים שבודאי תרכשי לכבוד החופה.
לגבי אמירת "משהו" מתחת לחופה, אין מניעה הלכתית לכך וניתן להוסיף בין דברים בין קידושין לנישואין או לפני שבירת הכוס, אך צריך להזהר שהמעמד לא יהפוך ל"הצגת תאטרון" שבמסגרתה צריכים בני הזוג לשכנע את כולם כמה הם אוהבים זה את זו, זיכרו המעמד הוא שלכם ובשבילכם, רק היום לצערינו כל ענין החשיפה הפך למשהו מאד פופולרי.
לגבי הברכות, הם מתבצעות על ידי גברים מסיבות אחרות שאינם קשורות כלל לחופה, זאת אותה הלכה הנוגעת לכל ברכה המושמעת בציבור שהיא על ידי גבר ואין מקום להרחיב על כך את הדיבור בשאלה זו.
שנה טובה וכל טוב