שאלה
שלום,
היום חברה של בתי בת ה10 בערך הייתה אצלנו בבית והילדה לקחה לתיק שלה מחק של הבת שלי (המחק עולה גרושים וזה לא העניין בכלל).
אני ובתי ראינו את המחק מתוך הכיס צהוב שקוף של התיק של הילדה וידענו אפילו איזה צורה של מחק זו (יש לבתי אוסף של 60 לפחות מחקים בבית).
הילדה שלי בקשה מהחברה לראות מה יש לה בכיס של התיק והילדה אחזה חזק את הכיס ואמרה שזה משהו אישי ואסור לה להראות לאף אחד ואני אמרתי לילדה שלי ליד החברה "שזה המחק כמו שיש לך ותראי לה מה יש לך "ואז הילדה שלי חיפשה את שלה ולא מצאה. ואמרתי לחברה שיכול להיות שבטעות זה נכנס לתיק ולפעמים אנחנו עושים טעויות וניתן לתקן אותם והערתי לה על זה מספר פעמים ואמרתי לה שאם לא אז אני אאלץ לדבר עם אמא שלה והיא אמרה שהיא לא לקחה והסברתי לה שוב ושוב שתחזיר ושנשכח מהנושא. ואז אמרתי לילדה שאולי אנחנו נצא מהחדר והיא תבדוק יותר טוב ואם זה שם אז שתוציא את זה. והיא הסכימה אך בסופו של דבר אחרי מספר דקות בחדר אמרה שזה לא אצלה ואז אמרתי טוב לא משנה. ואז לקחתי את הילדה שלי ואת החברה לחברה אחרת וכשהחזרתי אותן אז הרגשתי לא טוב עם עצמי כי אולי הילדה לא לקחה שום דבר ואני בכל זאת הערתי לה וגרמתי לה לעוגמת נפש ולכן כשהחזרתי אותה הביתה אז דיברתי איתה שוב והסברתי לה שהכי חשוב זה להגיד אמת וכל אדם עושה טעויות וניתן לתקן אותם ושהיא ילדה חכמה וטובה וכו' אך אמרתי לה שרק תחזיר את זה או שאפילו רק תגיד לי האם היא לקחה בטעות והיא טענה שלא ואז אמרתי לה שאנחנו ראינו את זה בתיק. ואז היא אמרה שהיא לא לקחה ובכתה קצת ואז היא אמרה שאולי זה נשאר על המיטה בחדר איפה שהיא פתחה את התיק כשיצאנו מהחדר.
ואני רוצה לציין שוב שכל העניין שהערתי לה הוא משני סיבות: סיבה ראשונה שלפני שנה בערך בפורים החברה הזו גם טענה שאבד לה משהו שקניתי לה וביקשה שאני אקנה לה עוד משהו וראיתי את זה בחולצה שלה והיא החביאה שלא נראה ולא עשיתי עם זה כלום. וסיבה שניה: שאמא של החברה הזאת היא חברה טובה מאוד שלי והרגשתי שאולי צריך להסביר לילדה איך להתנהג ואפילו עוד סיבה היא שהחברה הזאת לא תעשה את זה שוב והיא תוכל להיות אצלנו בבית.
ולהמשך הסיפור הוא שאני הרגשתי רע שאולי באמת כבר היא לא לקחה כלום ועוד היא אמרה לילדה שלי שאני מאשימה אותה בגנבה.
ואז טלפנתי לאחותי לשאול מה לעשות ואחותי אמרה לי לספר לאמא של
תשובה
אין תשובה חד משמעית, כיצד צריך להגיב במצב שכזה.
נדמה לי כי היה נכון יותר לדבר עם האם, בלי לדבר על כך אם הילדה. ולהשאיר לאם את ההליך החינוכי.
מכל מקום, נכון עשית שהזמנת שוב את הילדה, ואם תראי לה אהבה ולא תזכירי שוב את המקרה ההוא, יכול להיות שביטחונה ביחסך אליה יתוקן.