שאלה
שלום כבוד הרב, אני מבולבלת,אנחנו צריכים לבטל את הגאווה שלנו ע"י התבטלות מול ד' להבין שהכל הכל ממנו .מצד אחד ברור שהכל מאת ד' מצד שני מה אם האחריות האישית שלנו על חיינו, על מעשינו? אני רוצה לומר שהכל מאת ד' אבל הרי יש השלכות למעשים שלי אז אם אני אומרת שגם זה מאת ד' איפה הבחירה החופשית? אך שוב גם לא ייתכן שקורה משהו בעולם מבלי ד'. אז איך זה משתלב? תודה רבה.
תשובה
לשואלת שלום רב.
הקב"ה קובע את גורלו של האדם ע"פ כללים שונים, ע"פ זכויותיו וכד', וכן ע"פ מעשיו. התורה מצווה עלינו לעשות. כאשר אדם רעב, הוא אוכל. אם לא יאכל יישאר רעב ואם ימשיך בכך, ימות מרעב. כלומר, למרות שברור שגורלו של אדם נקבע ע"י ה', זה מותנה במעשיו ומאמציו. כך בכל תחומי החיים. האדם מצווה לפעול מבלי לנסות ולהתחשב בחשבונות האלוקיים (בלשונם של חז"ל "בהדי כבשי דרחמנא, למה לך"). הקב"ה לוקח את זכויותיו, מעשיו ופעולותיו, ומנהל את המציאות כרצונו.
לכן אדם צריך לפעול תמיד בהגיון האנושי שלו להשגת מטרותיו, יחד עם זה להתפלל לה' ולדעת שהוא ודאי יעשה את הטוב לו ביותר.
בברכה
אפי קיציס