שאלה
שלום...אני רוצה לדעת מה ההדל בין החכם לרשע בהגדה של פסח...הרי החכם אומר"מה העדות והחוקים........אלוהינו אתכם" והרשע אומר "מה העבודה הזאת לכם" אני רוצה לדעת מה ההבדל בין "אתכם" לבין "לכם".
תודה רבה.
תשובה
שלום!
שאלתך יפה, ותשובות רבות נאמרו עליה.
בתחילה אביא שני דיוקים, ולאו דווקא על ההבדל בין "אתכם" לבין "לכם".
1. שאלה אחת מפרטת את סוגי המצוות: "העדות, החוקים והמשפטים" ניסוח זה גם מתייחס בצורה חיובית לעצם המצוות וגם מביע התעניינות בפרטי המצוות. ניסוח כזה משייך בעל ההגדה לחכם, המתעניין באמת בכל ענייני עבודת השם.
שאלה שניה לא רק שאינה מפרטת, אלא קוראת לעבודת השם "העבודה הזאת". ניסוח זה מצביע על ריחוק מן העבודה ולכן בעל ההגדה משייך אותה לרשע, העומד מן הצד ואינו מרגיש מעורבות בעבודת השם.
2. בשאלה האחת השואל קורא למי שציווה "ה´ אלוקינו": הוא מייחס את האלוקים גם אליו, בתוך כל הציבור. בעל ההגדה מייחס אמירה זו לחכם הרואה את ה´ כאלוקיו.
בשאלה השניה לא מוזכר כלל שם השם, דבר המראה על ריחוק. בעל ההגדה מייחס שאלה זו למי ששם השם אינו שגור על פיו, וודאי שאינו מייחס את אלוקות ה´ לעצמו.
3. ובכל זאת, אביא כאן גם את פירושו של הנצי"ב להבדל בין "עדות חוקים ומשפטים" שציוה ה´ "אתכם" - כאשר מדובר על לימוד המצוות, והלשון עדות חוקים ומשפטים מראה על רצון ללמוד ולהבין מצוות ה´, והרי את הלימוד אנחנו צריכים ללמוד מחכמי הדור, הניסוח "אתכם" מלמד על התייחסות של דרך ארץ לרב. ה´ ציווה את משה והוא לימד את חכמי ישראל וכך עבר לימוד זה מדור לדור, ומי ששואל מייחס את הידע שהגיע אל הרב.
מה שאין כן עבודה, שהיא מעשה המצוות, שייכת במידה שווה לכל ישראל גם לחכמי הדור וגם לכל שאר אנשי הדור. מי שמייחס את מעשה המצוות "לכם" אין בזה כל דרך ארץ, אלא מוציא את עצמו מן הכלל.
יהי רצון שנזכה כולנו לעבוד את השם מתוך רצון ומתוך הרגשת שייכות.