שאלה
מועדים לשמחה!
תהיתי לעצמי בעניין לשון הרע, זוהי אינה גזירה שהציבור אינו יכול לעמוד בה? לפעמים נדמה שהחיים נדונו לשתיקה. רציתי לספר לאימי מעשה מצחיק שארע ואת תגובתה של דודתי וכך להעלות חיוך על פניה היגעות של אימי. נמנעתי לעשות זאת כי לאימי יש את הנטיה להעיר הערות ואם היא תגיד משהו כמו -"טיפוסי בשבילה לעשות זאת. מעולם לא היה לה טאקט" כבר נמצא שחטאתי בלשון הרע. וכך אני משתדלת לחיות את חיי בשקט ולתהות, האם לא מוגזם לבקש מאיתנו להחביא את ההנאות הקטנות של החיים???
*הערה קטנטונת: שלא יובן מזה שאני חולקת על חוקי ומשפטי התורה. אני פשוט רוצה להבין... :-)
תשובה
בס"ד
שלום רב
תחשבי באופן פשוט על הנזק החברתי של רשון הרע שיכול לגרום .
למשל אדם שיכנס וישמע את הסיפור המצחיק שאת מספרת לאמך ולא יבין את הרקע ולמחרת יהיה לו דין ודברים עם הדודה מה הוא יחשוב עליה ? איך יתנהג אליה ?
בעצם הרסת לה את כל העסק עם האדם ההוא ..
ואם מדובר בעסקי חיים כמו חתונה או רפואה , אז זה פשוט מוות . ולכן חז"ל המיחסים בחומרה ללשון הרע ההורגת 3 אנשים .
כמו כן על הפסוק " מוות וחיים ביד הלשון " הסבירו חז"ל את המשמעות ואת הכח שיש ללשון ,ממש להחיות או חלילה ההיפך .
בעניין ההנאות הקטנות של החיים צריך לדעת איך לספר ולהנות מהחיים מבלי לעבור על לשון הרע ואת הסוד הזה צריך פשוט ללמוד ..
למשל לספר בלי שם , .. אז תנסי ותצליחי
בברכה