שאלה
שלום!
אני בן 16 וחצי סוף כיתה י'.
התחלתי קשר רציני עם ילדה בגילי שפגשתי באיזה שהוא טיול מאורגן. (אולי שמעת על זה.. זה משצי"ם.. של דתיים, אל תדאג!!).
בתחילת הקשר שאלנו אחד את השני עם רוצים חברים ושנינו אמרנו שזה לא בשבילנו.
אנחנו לא גרים באותו עיר לכן אנחנו הרבה מדברים בטלפון.
היתה תקופה (חודש) שלא דיברתי איתה בשל מבחנים ומתכונות (מתכונות ראשונות.. להזכירך אני בכיתה י'), ולכן היא נורא נעלבה. אחרי חודש בערך התקשרתי אליה והיא שפכה את כל מה שהיה לה בלב ואמרה שהיא חשבה שיש בינינו משהו מיוחד!
עכשיו נכנס הקטע בכל הסיפור הזה.. לפני חצי שנה נכנסתי להדרכה ושם הכרתי ילדה מגדולה ממני בשנה. התחלתי גם להיות איתה בקשר (אבל פחות מהראשונה).
לאחרונה נכנסתי לבילבול.. לא ידעתי מה אני עושה.. אני נכנסתי לקשר עם שתי בנות!!
אני בטוח שהזאתי שגדולה ממני בכלל לא חושבת שניהיה חברים וזה רק הדדי אבל אני מרגיש אליה משהו.. ומה שממש מוזר שאני מרגיש גם לראשונה משהו... בשבוע האחרון אני הרגשתי שיש לי רגשות יותר כלפי הגדולה.. אני לא יודע למה אבל אני ממש ממש מקוה שזה לא בגלל שהיא יותר יפה!!
אני ממש לא יודע איך להסביר את התופעה הזאת אבל אני חשבתי שהיא תופעה מגעילה!!
כבוד הרב.. אני לא רוצה לשאול אותך במובן ההלכתי (מנוגע לבינו לבינה) אלא במובן ריגשי וללב... מה עלי לעשות.. עם מי יש לי עתיד? עם אחת מהם.. או עם שניהם ואני רק צריך לבחור..או שבכלל עדיף לא להיות עם שניהם בקשר..
(אני רק רוצה לציין ששניהן ב"ה צדיקות גמורות!!)
מצטער עם בזבזתי לך את הזמן.. אבל אני פשוט היתי חייב לשפוך את הלב!!
אני חייב לצין שוב שלשניהם אני מרגיש רגשות שאף פעם לא הרגשתי אבל קצת יותר לגדולה אבל אני מפחד שזה בגלל שהיא יותר יפה!!
שוב מצטער (גם על האורך וגם על הזמן.. חח.. ).
תודה רבה כבודו על תשומת לבך!!!
תשובה
אני מאד מבין אותך. אתה נער צעיר, והמפגש עם בנות, נאות כל כך, ונעימות שיחה, הוא מרגש ומסעיר.
זה כל כך "נורמלי" בגיל שלך להתבלבל בין ההערכה והקשר שאתה מרגיש כלפי שתי בנות בו זמנית... אל תדאג: הרי אתה לא הולך להתחתן, לא מחר ולא בעוד שנה. לך חשוב להרגיש כי אתה "שומר אמונים" רק לבת אחת, וזה נכון ויפה, אך בגיל כה צעיר, ובקשר שאיננו קשר נישואין, אין פלא שאתה לא מרגיש נאמנות לאחת מהן, ברמה כזאת, שתגמד את ההרגשה שלך כלפי השניה, או אפילו תבטל אותה לגמרי. עם בניית קשר לקראת נישואין, בדרך כלל מגיעים למצב של בטחון בבחירת בת הזוג, וממילא- שמירת אמונים "פנימית" לאותה שבחרת בה כבת זוג לנישואין (אם כי יש הרבה מקרים, שבנים ובנות אחרי "ארוסין" מרגישים חרדה: האם בחרתי טוב? האם לא מהרתי? האם אני בטוח שאני רוצה דווקא אותו/אותה?...)
והערה נוספת, שאינני יכול שלא להעיר: לדעתי, מוקדם מדי לקשור קשרים בגילך. חכה עד גיל שהוא כבר גיל נישואין, ואז חפש ובנה קשר...