אני!

שלום לך,
שאלתך חשובה מאד. בירור יסודות האמונה היא מצווה בסיסית ביותר וראוי להעמיק בה היטב.
אמרו חז"ל "הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים" (ברכות לג עמוד ב). לכן, בוודאי שיש לאדם בחירה חופשית האם להאמין בה' או לא.
השאלה החשובה אינה האם יש לאדם בחירה חופשית באמונה, אלא מהי האמונה, ומה אתה מתכוון כשאתה אומר שהיא "מוכחת" או "לא מוכחת".

אשאלך שאלה: האם ברור לך בוודאות שאמך היא אכן אמך הביולוגית? שמא החליפו אותך בבית החולים? האם כשאתה מגיש וורד לאמך ביום הולדתה, מתגנב לליבך הספק המייסר שמא היא אינה אמך האמיתית? מבחינה הסתברותית ישנו סיכון מסויים, לצערי, שאמך היא בעצם איננה אמך.
מן הסתם תשובתך, כתשובת כולם, לא. אין לך ספק כלל וכלל, דבר המוכיח שאתה מסוגל לאהוב עד כדי מסירות נפש (בשביל האמא כמובן..) אף במקום שאפשר להסס בעצם הקיום של האמא.
נמצאת למד, שהוודאות היא מצב נפשי, שאינה תלויה בהכרח בוודאות מתמטית או נסיונית. יתר על כן, האדם יכול להביא עצמו למצב של וודאות נפשית בעובדה שנראית לו משכנעת.
היכולת הזו של האדם להאמין בדבר מסוים בכל לב היא שמביאה את בני אדם לשאוף שאיפות גדולות, לחולל מהפכות, להלחם, ולבסוף: לנצח. זהו כוחם של אנשי החזון.

מאידך, אין זה אומר שראוי להאמין לכל דבר. "פתי מאמין לכל דבר" (משלי יד,טו) ראה דברי רבי יהודה הלוי בספר הכוזרי (מאמר ראשון, סימן פט) "חלילה לא-ל, שיבוא בתורה מה שהשכל מרחיק אותו וישימהו שקר". האמונה אינה אי-רציונאלית, ממעל השכל, אף בדברים שהשכל מתנגד להם.
לאמונה ברובד הפשוט, כפי המצווה הראשונה בתרי"ג מצוות "אשר ציוונו בהאמנת האלוהות", בוודאי יש הגיון וסיבה רציונלית ברורה. זה אמנם לא כל האמונה, וזה בוודאי לא כל היחס שיש בין אדם לאלוקיו, אבל זה בסיס שקיים בהחלט.

כך ענה רבי עקיבא לאותו מין ששאלו מי ברא את העולם "כשם שהבית מודיע על הבנאי והבגד מודיע על האורג והדלת על הנגר, כך העולם מודיע על הקב"ה שהוא בראו". (אוצר המדרשים, תמורה עמ' 583)
תקרא בספר הכוזרי לרבי יהודה הלוי כמה מתאמץ ריה"ל להוכיח ולאמת את המסורת.
נמצא, שיש לאדם יכולת לחשוב סברות נכונות ועל ידי כך לזהות את השקר גם במקום שאין לו כלים מתמטיים מוחלטים. במובן הזה ניתן לומר שהאמונה מוכחת.

איך יש כל כך הרבה אפיקורסים:
אי אפשר לשכנע אדם להאמין באלוקים אם הוא אינו רוצה בכך. ומכאן, שהעמדה שממנה אדם שואל על האמונה היא מאד חשובה.
יש הרבה גורמים שמשפיעים על הנפש וגורמים לה להשתכנע. ברור שמסביב לשאלה הרציונלית יש הרבה השפעות רגשיות, חברתיות ועוד. למשל, אם אדם יסתובב בחברה שרגילה להתיחס בשלילה לאמונה, סביר ביותר להניח שאף ההוכחה המשכנעת ביותר לא תספק אותו, וכל פעם תהיה לו שאלה חדשה.
אדם שעומד מן הצד, בעמדה פסיבית ומסתפקת, שמחכה שיוכיחו לו ויכריחו אותו להאמין – לעולם לא יאמין.
כדי להאמין, אדם צריך לברר את השאלה החשובה הזו ברצינות, באחריות ומתוך רצון כנה להבין.
בנוסף, צריך לדעת שיש הרבה סוגים של "כפירה". יתכן שרוב ה"אפיקורסים" מאמינים באלוקים, אבל לא באלוקים שמנסים למכור להם. יתכן שאנשים כאלה מחפשים הופעה אלוקית עמוקה ופנימית יותר.

ישנם כאלה, שלא מאמינים שיש לאדם כלים לפתור את השאלה האמונית. הם סבורים שהשכל האנושי מוגבל וא"א להשתמש בו כלל וכלל בשאלה זו. הערעור על הרלונטיות של השכל בשאלה האמונית נובע משיטה פילוספית ספקנית שהשתלטה על המחשבה המודרנית וגררה אותה לרעיונות אבסורדים לחלוטין.

ישנם גם כאלה, שהמבט שלהם על העולם הוא חומרני לחלוטין, דבר שנובע מבלבול המחשבה, ומתרבות מקולקלת שהם חונכו על ברכיה.

שנזכה להעמיק בתוכנה של האמונה

כל טוב
בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il