אמונה ופוליטיקה.

שלום,

1) לגבי מעמדם של הערבים בימינו. על מנת שגוי ייחשב לגר תושב, שמותר לאפשר לו לשבת בארץ, עליו לקבל על עצמו בפני בית דין של ישראל לשמור את שבע מצוות בני נח: לא לרצוח, לא לנאוף, לא לעבוד ע"ז, לא לגזול, לא לקלל את ה', לא לאכול אבר מן החי, ולהקים בתי משפט לדון את החוטאים. כמו כן עליו להיות נאמן לשלטון היהודי, ואסור לו להתמנות לשום משרה של שררה על יהודים.

הרמב"ם פסק שרק בית דין יכול לקבל גר תושב, וגם זה רק בזמן שכל ישראל יושבים בארצם והיובל נוהג, ולכן לדעת הרמב"ם כיום אין מציאות של גר תושב. יש אמנם פוסקים הסוברים שאם הגויים מקיימים מעצמם את 7 המצוות אפשר להקל להחשיבם כגרים תושבים, אולם גם לשיטתם ברור שדבר זה לא שייך לגבי הערבים בימינו, שהרי הם נלחמים בנו ושואפים לזרוק אותנו לים ולהקים מדינה ערבית, וכמו כן הם אינם שומרים על מצוות לא תרצח ולא תגנוב. ולכן ברור שדין הערבים בארץ אינו כגר תושב, ואין להעניק להם את הזכויות הנובעות מדין זה. ואין הבדל בין "פלשתינאים" או "ערבים ישראלים" בנושא זה, שכן כידוע גם רבים מערביי ישראל אינם נאמנים למדינה, ומשתפים פעולה עם אחיהם הפלשתינאים. אם יימצא ערבי פרטי שבאמת אוהב את עם ישראל ומוכן לשמור את המצוות, יהיה מקום לדון במקרה שלו באופן ספציפי.

2) הבעייה של הקושי להתרכז בתפילה היא בעיה ידועה, וכפי שאת יכולה לתאר לעצמך, מעטים האנשים שאינם נתקלים בה ברמה זו או אחרת. הדרך הטובה ביותר להתגבר על כך היא לקרוא בספרים העוסקים בתפילה ובמשמעותה, והמייעצים כיצד לחזק את הכוונה וההתלהבות בתפילה. כמו כןכדאי להרבות כל הזמן בהתבוננות- איך כבוד ה' וגדולתו מתגלים בכל דבר בבריאה, ואיך כל מה שיש לנו מגיע מהקב"ה, וכמה צרות יש לעם ישראל שצריך להתפלל עליהן, וכן הלאה. אפשר גם לדמיין למשל שנמצאים בבית המקדש, או ביער בין העצים והחיות, או בין העננים בשמיים, וכדו' כל מיני דמיונות שמלהיבים את הנפש ומעוררים את הכוונה.

אבל חשוב להקפיד להתפלל בכל מקרה, גם אם לא מצליחים להתכוון כמו שצריך* ואפילו אם מתכוונים רק בחלק קטן של התפילה- זה עדיף מכלום. והעיקר לא לוותר ולא להתייאש, ולנסות כל תפילה מחדש לחשוב שזה מפגש עם הקב"ה, וכך בע"ה זוכים להגיע לתפילה בכוונה.

3) הרמח"ל (ר' משה חיים לוצאטו, מגדולי המקובלים) מסביר שה' ברא את העולם כדי להיטיב לבריות* אולם אם היה בורא מלכתחילה עולם שכולו טוב, לא היתה זו טובה מושלמת, שכן הטובה המושלמת היא רק זו שאדם מגיע עליה מתוך מאמץ ויגיעה- אילו היה האדם מקבל שפע של עונג וכל טוב מבלי שעשה שום דבר כדי לזכות בכך, היה מרגיש בושה על כך שאינו ראוי לדבר, והנאתו לא היתה שלמה. לכן נברא האדם בעולם הזה, שהוא מקום של עבודה וניסיון, כדי שהאדם יוכל ע"י עבודתו כאן "להרוויח" בצדק את האושר והתענוג של העולם הבא. וגם אותם אנשים שנכשלים בתפקידם אינם מאבדים בד"כ את חלקם לעוה"ב, אלא צריכים לקבל ייסורים ואולי להתגלגל מחדש כדי להשלים את תפקידם, אבל בסופו של דבר כולם יגיעו לתיקונם.

בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il