איך ליישם את מה שלומדים, כוונה בתפילה

שלום לך,
לגבי שתי הנקודות שהעלית, יש לדעת שהרבה אנשים מתחבטים בבעיה זו, אך אין זה אומר שאי אפשר או שאין צורך למצוא לכך פתרון - להפך! שכן אילו שתי נקודות חשובות מאד.

א. לגבי מה שכתבת שאת לומדת ומסכימה עם התיאוריה אך היישום קשה -תמיד ישנו ויהיה פער בין השכל - ללב, למעשה. משום שהשכל רוחני יותר מן המעשה החומרי , הוא משיג יותר מהר ומפנים , אך המעבר למישור המעשי קשה יותר. אך התכלית של חיינו בתור בני אדם הוא לחיות בפועל את הרעיונות הרוחניים וליישמם.
מסופר על רב חסיד אחד ששאלו אותו מדוע נאמר "והיו הדברים האלה על לבבך", ולא "בלבבך". ענה להם הרב- גם אם קשה להכניס את הדברים ללבו ולהפנים למעשים, בכל זאת ילמד ויהיו על לבו, ובשעת רצון יכנסו פנימה. זאת אומרת שהקושי הקיים בהפנמה אינו סיבה לכך שלא נלמד. להפך, הרבה פעמים האדם לומד ולומד, וככל שלומד יותר- אם כוונתו ליישם אפילו שזה קשה לו- יקלטו הדברים ויהפכו להיות חלק ממנו.
נאמר (לא זכור לי היכן) " התורה פועלת על לומדיה" – עצם זה שאדם עסוק בדברים רוחניים , לומד ומתפלל מלימודו- זה כבר פועל עליו.
לדוגמא: בתור תלמידה בתיכון לא הייתי הולכת עם שרוול ¾ . אחרי שרות לאומי למדתי במדרשה ליהדות, שם לא דברו אתנו על ללבוש ¾ , אלא למדנו על דברים כלליים לגבי עם ישראל, התורה וכו', ותוך כדי השנה הרגשתי שאני רוצה לעבור ללבוש צנוע יותר, והיו לי חברות במדרשה שהיו הולכות עם מכנסיים ועברו ללבוש חצאית- כי הלימוד מקדם את האדם ומשפיע עליו.
לכן יש ללמוד עוד ועוד דברים של קדושה- בהתאם לכוח הרצון.
דבר נוסף- אם אדם יודע שיש בו דברים מסוימים שדורשים תיקון, לדוגמא: הוא מדבר לשון הרע, לא מקפיד על שמירת שבת וכו'. כדאי לייחד לימוד לדברים אלו בפרט, אבל לא בבת אחת כי אז- "תפסת מרובה- לא תפסת". אלא להתמקד בדבר מסוים, ללמוד עליו, להפנים אותו, וכמו שכתבתי קודם - ולאט לאט יחלחלו הדברים וישפיעו.
יש אנשים שיעזור להם אם יעשו לעצמם "מטלות". לדוגמא:
אדם שתמיד כועס על אנשים ואומר לעצמו- היום כל אדם שאני פוגש , אני צריך למצוא בו לפחות 5 דברים טובים, או אדם שלא מקפיד על שמירת שבת – קודם כל ילמד על חשיבות השבת וקדושתה ויבין כמה הוא פוגם במציאות כולה כשהוא לא מקפיד על שמירת השבת ויעשה לעצמו "סדר לימוד" יומי, כל יום 3 הלכות בנושא השבת.
וכמובן חשוב מאד להתפלל לה' בשפתך, מתוך לבך, על הצלחת המשימות הללו, כי התפילה מוציאה אל הפועל את הרצון הפנימי של האדם, וגם גורמת לו להתעלות.
ומכאן לשאלתך השנייה:
ב. לגבי הכוונה במצווה / בתפילה. שמעתי פעם עצה שכתובה ב"נפש החיים" של ר' חיים מוולוז'ין, שהאדם יראה בעיניו את המילים אותן הוא אומר, או לחילופין- יקרא מהסידור, ויעקוב באצבעות אחרי מה שקורא. זה יעזור לו "לקבע" את המחשבות למילים, ולא לתת להן לרחף. זזו משימה לא פשוטה כי היא דורשת ריכוז ומאמץ (בכלל הריכוז במצוות ובתפילות) אך זה דבר חשוב מאד (את מוזמנת לעיין בתשובה אחרת שלנו על ' כיצד לעורר את הרגש ולכוון יותר בתפילה? '. תמצאי שם עוד עצות שיעזרו לך).
לעיתים גם נדמה לאדם שהתפילה של היום אינה משנה, כי התפילה של אתמול, שלשום וכ' הייתה אותה תפילה, כנ"ל לגבי מצוות החוזרות על עצמן, וזה גורם שמפריע בריכוז. אך לכך תתרום ההבנה של ערך קדושת המצוות שהיא אינסופית- כל רגע ורגע של מצווה או של דבר תורה, אפילו שחזרנו עליו כמה וכמה פעמים, יש בו קדושה אינסופית שעל ידי הקיום מתגלה כל פעם יותר ויותר.
דבר נוסף- לפני תפילה/ ברכה וכו', כדאי לעצור לדקה, או כמה זמן שרוצים, ולחשוב מה אני הולכת לעשות- לחשוב על חשיבות התפילה, על תרומתה לחיבור ביני לבין ה', על כך שהנשמה שלי רוצה כל הזמן להתפלל וכן על התוכן של התפילה או לחשוב על המצווה שאני עומדת לעשות, אני עומדת ליטול ידים וכו'- זה יעזור לי לריכוז בהמשך. כמובן שחשוב ללמוד על משמעות התפילה באופן כללי וגם ללמוד על התוכן של התפילה- הברכות השונות המצורפות בה – ברוך שאמר, ברכות שלפני ואחרי ק"ש, תפילת שמונה-עשרה, שירת הים וכו'. כל פעם להקדיש זמן ללימוד חלק אחר בתפילה ולחזור על כך שוב ושוב, ואז נקבע בלב חשיבות הדבר וזה עוזר לכוונה.
בהצלחה רבה
אורית, חברים מקשיבים