שאלה
היי,אני בת 17 וחצי אשר גרה לא במקום אידיאליסט במיוחד למשפחה לא דתיה במיוחד אשר כל חיי הורגלתי לעשות דברים אשר אינם כדרך התורה וההלכה אשר גרמו לי לחשוב שעשייתם היא בסדר...כיום ניפקחו עיניי ואני יודעת מה אני רוצה מעצמי ואני יודעת לאן אני שואפת..אך ישנם מקרים שמבחינת התחושה האישית שלי הם נראים לי בסדר אך בפועל אומרים לי אנשים אשר לא מהסביבת מגורים שלי שזה לא בסדר ולא רוח ההלכה..אתן דוגמה: אצלינו במושב מוציאים את הנוער לטיול לצפון,בעבר הייתי רוחצת עם חולצה קצרה ומכנס ואף מטביעה את הבנים, אך כיום אני נכנסת בלבוש מלא של חולצת שלושתרבע וחצאית עד מתחת לברך ואף שומרת נגיעה ומרחק מהבנים ..בקיצור מבחינת ההלכה אני שומרת על כל הגדרים ואני לא רואה בכך בעיה ,גם אף אחד אחר מהיישוב לא רואה בכך בעיה ,תופסים אותי בתור דוסית,הם גם חושבים שזה בסדר .אני צופה שתשובתכם תהיה שעל אף שזה ניראה לי מבחינת התחושה בסדר אז אסור להתרחץ מעורב בנים בנות גם אם שומרים מרחק.אז שאלתי היא:איך אפשר לגרום לכך שלא תהיה את "התחושה" הזאת שזה בסדר כי בפועל לא רק בדוגמא הזאתי אלה בכללי נוצרים המון מצבים כאלו ואני באמת רוצה לעשות הכל כמו שצריך בלי לעבור על דברים בדרך, אז מה עושים? ני מניחה שכן יש מה לעשות עובדה שחילונים ששיא היש להם כאלו תחושות מצליחים לחזור בתשובה שלימה..?
תודה רבה וכל הכבוד על עבודתכם!!
תשובה
לשואלת שלום רב.
קודםכליישר כח. זה לא פשוט לשחות נגד הזרם ולנהוג בשונה מכולם. צריך בשביל זה אופי חזק ומאמצים רבים.
ביהדות יש חשיבות רבה לתחושות. ודאי כשאו מדברים על האמונה ועל הקירבה לקב"ה. אבל כשאנו מדברים על ההלכה, קשה להתבסס על תחושות. בעיקר כשכל הסביבה נוהגת אחרת, וגם את הורגלת אחרת, אז התחושות נובעות מההרגלים ומהסביבה, ולכן הן עלולות להתעות. לכן אין תחליף לבירור ההלכה, ללימוד ולשאלת רב. צריך לקחת ספרי הלכה וללמוד כסדר. צריך ללכת לשיעורים, ובעיקר ליצור קשר עם רב ולשאול אותו כל מה שיש לך ספק. השאלות הן גם מהי ההלכה וגם איך את במצבך תיישמי אותה, על מה להיאבק ועל מה לא.
בברכה
אפי קיציס