קושי עם חצאיות וכיסוי ראש

שאלה

שלום,אני חוזרת בתשובה הרבה שנים(מגיל 15),מבית חילואני,להורים גרושים(התגרשו כשהייתי בת 10). התחזקות בהדרגה,הייתי מסורתית,אח"כ דתיה ברמות שונות,עד גיל 20 ואח"כ התרחקתי,עד גיל 26. מאז קשה לי,מזמן לא חרדית.אני שומרת שבת,חגים,צומות,מתלבשת צנוע,אבל....אני כבר שלוש שנים מרגישה "חנוקה" עם חצאיות וכשאני חושבת על כיסוי ראש,קשה לי יותר. אני סובלת ממחשבות כפירה אפילו בשבתות וחגים. אני מצד אחד מרגישה שטוב לי לשמור מצוות,כלפי בורא עולם והזכות שלי להיות יהודיה ומצד שני,מרגישה שאני לא אני,שאני בתחפושת. אני רוצה ללבוש מכנסיים,אני רוצה להיות רק מסורתית,אבל כזו ששומרת (כשרות שמרתי כל החיים,רק ששמרתי 3 עד ארבע שעות,עד שגיליתי שהלכתית זה שש ומאז אני שומרת שש שעות.)שבת/חגים/צומות. ללכת עם חולצות עם שרוול 3/4 ועם מכנסיים,בלי כיסוי ראש. זה נחשב כופרת בעיני בורא עולם? ושאלה שמנקרת לי בנוסף,אחרי שבדקתי ברמה "חופרת" כיסוי ראש וחצאית 3/4 /או ארוכה,זה מנהג שהתפשט במשך השנים או שהיה עוד ממצריים,לפני מתן 10 הדברות ומתן תורה? כי בפרשות השבוע לא שמעתי שום פירוט בנושא,חוץ מזה שהשם מצווה שלא נטמע בגויים ולא לעבוד עבודה זרה ולשמור את כל המצוות. אבל אין פירוט מה באמת צנוע והיות ומכנסיים של נשים (לאו דווקא טייץ/סקיני (מכנס רגיל/ג'ינס צמוד כמו טייץ)או אפילו זה שרבנים אומרים שטייץ, זה כמו להיות ערומה?! כל השאלות האלה עוברות לי בראש כל יום(כולל בתוך שבתות וחגים) וכל היום,יום ביומו. אני מרגישה כלואה,אני מרגישה אשמה וצער על מצוות צניעות,אנשים פוגעים בי בכל מקום ומבחינת התנהגות (ואני לא היחידה בעולם שדתיה,או במקרה שלי "מתחזקת"/"חוזרת בתשובה"/מסורתית" ,לא יודעת איך לקרוא לעצמי אפילו....נמאס לי מהכל,חוץ משבת וחג וחוץ מזה שאני רוצה לשמור טהרה כשאתחתן בעזרת השם . חייבת תשובה,אין לי שקט נפשי,אפילו נכנסת למצבי רוח ודיכאון כזה,בהרגשה....מקווה לקבל תשובה,כמה שיותר מהר,מה לעשות,והכי כנה ואמיתי.

תשובה