ללא נושא

שלום

זו בעיה לא פשוטה.

מחד ידוע שלרופא מותר לטפל באשה ולרופאה באיש (כשאין ברירה - כלומר אם אין רופא לאיש או רופאה לאשה).
ההתר נובע מזה שגם כאשר אין זה הצלת נפשות (שאז פשיטא שמותר), הנגיעה המדוברת היא נגיעה של טיפול ואין בה חיבה. ואז לסוברים שנגיעה זה איסור דרבנן (רמב"ן) זה מסתדר, וגם לשיטה שזה אסור מדאורייתא (רמב"ם) מסבירים שבנגיעה מעין זו אין כל איסור.

אך כל זה נכון לרפואה. האם ניתן להרחיב התר זה לתחומים פרה-רפואיים ? מחר יואמרו שבשם ההתר הנ"ל נתיר למדריכות עזרה ראשונה להדגים הנשמות על בחורים (שזה פשוט לא יעלה על הדעת).

אני סבור שה' יראה ללב. כלומר כפסיקה גורפת יש לאסור זאת. אך ניתן להשאיר לכל קלינאית תקשורת מרחב לשיקול דעת, האם אי הנגיעה עלולה לגרום נזק רפואי, או למנוע טיפול ראוי. שאז במקרה זה, ורק במקרה זה, יש לשקול להתיר זאת.

המלצתי:
להפנות שאלה זו לגדולי הדור שיתנו תשובה לכל המקצועות הנ"ל.

אולי לפנות לרב שמואל הבר ראש ישיבת קרני שומרון, שכתב חיבור מקיף בדיני צניעות, שיתיחס לעניין.

כל טוב