שאל את הרב

ללא נושא

חדשות כיפה צוות ישיבת קרני שומרון 07/03/06 11:40 ז באדר התשסו

שאלה

איך אפשר להגיד היום, לאחר שהתוודענו לשלטון הפוליטיקה בצבא, שמי שקובע מהו פיקוח נפש הוא הקצין הבכיר המחליט?

לדוגמא:

בחודש תשרי זהו פיקוח נפש לכפות עוצר על כפר זה או אחר. ובחודש חשוון זהו פיקוח נפש לאפשר מעבר "מקרים הומניטריים" במחסום. (כן. זה מצריך חילול שבת הרבה פעמים, לדוגמא: שימוש בקשר לצורך וידוא זיהוי האדם, ועוד ועוד...)

בחודש כסלו, זהו פיקוח נפש לבצע מעצר ולשלוח את המבוקש לשב"כ, ובחודש טבת - הפיקוח נפש מצטמצם לתצפית ודיווח בלבד, גם כאשר ניתן לתפוס את המבוקש. (כי יש הודנא, והבטיחו למעט בכניסות לכפרים...)

תשובה

מתוך דבריך ניכר שלמרות השאלה שמטרידה אותך הינך ממשיך להיות חייל ולבצע את המצווה של שמירה על עם ישראל מאויביו שסביב, ישר כח.
שאלתך נובעת מתוך רצון למימוש שלם של מדינת הלכה אשר כל ההחלטות בה מבוססות על ערכי הנצח של תורת ישראל, שאיפה בריאה וטובה. אולם חשוב לדעת שגם אם לא הגענו למצב אידאלי זה יש לנו אפשרות להשתתף במערכות הקיימות כיום. אמת היא שהפוליטיקה משפיעה על החלטות הצבא ברמה הכוללת, אולם בבואנו לדיון של השלכת נתון זה על חילול שבת לצורך פעילות מבצעית, יש לחלק את השאלה לב' חלקים.
ישנה מציאות בה לפי דעת התורה יש לתקוף ולפעול על מנת להציל חיים, אלא שבעקבות אמות מידה של מוסר נוצרי או בעקבות פחד ממה תאמר מדינה זו או אחרת בוחרים בדרך של שב ואל תעשה עדיף. מציאות זו היא בעיתית וחמורה אולם אין היא שייכת לתחום ההתלבטות של החייל הפשוט, שכן אין הוא עובר עבירה אם הוא לא עושה פעולה זו משום שאין בכוחו לעשות דבר בנדון, וא"כ אין כאן הפקרת חיי יהודים ע"י החייל הפשוט, האיסור כאן הוא על הדרג מקבל ההחלטות ולא על הדרג המבצע.
שונה הוא המצב בו על פי דעת תורה אין צורך כלל להכנס למצב של חילול שבת [כגון לאפשר מעבר של פלסטינים לצרכים 'הומניטרים' וכד'], אך צה"ל מחליט בהחלטה שגויה לבצע פעולה זו בשבת. כאן לכאורה גם החייל הפשוט מעורב בחילול השבת שלא לצורך ולכאורה יש מקום לאסור השתתפות בפעולה זו. אולם גם כאן נראה שאין כל איסור על החייל הפשוט. במקרה זה מקבלי ההחלטות יצרו מציאות של פיקוח נפש, עצם פתיחת המחסומים לצורך מעבר תושבים ערבים יוצר פתח לאפשרות של הסתננות מחבלים לשטחים בעלי ריכוזי אוכלוסיה יהודים. במקרה זה חובה על החייל הפשוט למנוע מצב סכנה זה ועל כן גם הוא חייב לדאוג שמציאות בעיתית זו לא תגרור אחריה מצב סכנה של ממש.
בנוסף לכך חשוב להדגיש שפעמים רבות החלטות צבאיות נראות כהחלטות פוליטיות בו בזמן שהם אינם כאלו. לרוב החייל הפשוט אינו מודע למכלול הדברים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות ולכן נראה לו שזו החלטה פוליטית גרידא. למשל, ייתכן שמניעת מעבר למקרים הומניטרים תגרור אחריה הסלמה ביחס של האוכלוסיה הפשוטה ל'אויב הציוני' ובכך לגרור מצב חמור יותר של פיקוח נפש. הערכה כזו יכולים לתת דווקא אנשים שפרוס בפניהם מידע מודיעיני נרחב על מצב האוכלוסיה הערבית ועל נקודות ההשפעה עליה. אמנם נכון הוא שלא תמיד השיקול הוא ענייני ולעתים רבות הוא נובע ממניעים פוליטיים והשקפתיים המנוגדים לדעת התורה, אך מכיון שאין אנו יודעים מהם המניעים להחלטה זו או אחרת מצב זה מגודר מבחינה הלכתית כספק פיקוח נפש, והלכה היא שגם על ספק פיקוח נפש יש לחלל את השבת.
עוד יש להוסיף שכיום אין לנו אפשרות להלחם באויב הפלסטיני ללא הצבא שפועל בצורה הנוכחית ובמצב זה חובה עלינו להיות שותפים בהצלת עם ישראל בנתונים הקיימים. דוגמא לדבר, חולה הזקוק לניתוח דחוף בשבת והרופאים אינם מוכנים לנתחו אם בני משפחתו לא יחתמו על הסכמה לניתוח, במצב זה מותר לבני המשפחה לחתום על הסכמה זו למרות שאין קשר ישיר בינה לבין הפיקוח נפש, וזאת מכיון שכל פעולה של הצלה מפיקוח נפש מותרת גם אם היא קשורה לפיקוח נפש באופן צדדי ולא ישיר.
למרות כל האמור לעיל ודאי שמציאות הנוכחית מצריכה התבוננות מעמיקה יותר בכל מציאות של חילול שבת לצורך 'פעילות מבצעית' ובמקום שברור לחייל שאין כאן פיקוח נפש, ידע אותו חייל לעמוד על דעתו ואמונתו ולא לעבור על דתו בגלל דעות המבוססות על ערכים שאינם יונקים מאורה של תורה.

בברכה,
צוות משיבים ישיבת ההסדר קרני שומרון
karnei_shomron@intermail.co.il

כתבות נוספות