טלטול בחצר משותפת בחו"ל

שואל נכבד .

בתשובתי יש שני צדדים הלכה ומוסר.

אם אתה גר בחוצה לארץ בגלל שיש לך אילוצים המצדיקים את השהיה שם הנני מתפלל שמהרה תעלה לארצנו ולא תצטרך לגור בארצות נכר. אם אתה גר שם ללא הצדקה אבקשך לעשות הכל כדי לעלות לארץ ישראל .

לענין ההלכה ידוע שהטלטול מותר בשני תנאים יסודיים א. שיש צורת הפתח ב. שיש עירוב חצירות.

צורת הפתח זו חומה או גדר או חוטי עירוב הסובבים את העיר מה שאנשים קוראים לזה היום עירוב צורת הפתח אינה מועילה ברשות הרבים גמורה ולכן בארץ המטלטלים כשהערוב תקין ולא קרוע מסתמכים על כך שאין לנו רשות הרבים שיש שישים רבוא עוברים ברחובה של עיר .

והמחמירים הסוברים שרחוב שיש ברחבו ט"ז אמה נזהרים שלא לטלטל .

וגם עירוב זה מותנה בעירוב חצירות מה שרב העיר לוקח בדרך כלל בערב פסח ומקנה לכל תושבי העיר ומי שימצא בה בשבת לטלטל בתוך העיר.

במקומות רבים בחוצה לארץ בערים גדולות יש רשות הרבים גמורה לכל הדעות וממילא אין שום דרך להתיר טלטול בעיר.

השאלה היא לגבי טלטול בתוך הבנין והחצר עצמה כי גם כאשר יש צורת הפתח ואפילו בנין אחד וכניסה אחת שכל הדיירים דרים בבנין האחד אי אפשר לטלטל מבית לבית מדירה לבית או לחצר או אם באחת הדירות או בחצר יש בית כנסת אם לא עושים את עירוב החצירות היינו שותפות במאכל והכי טוב במצות כיוון שזה אוכל מתקיים שנה שלימה כי אם תעשה זאת במאכל שיתקלקל כעבור שבוע חודש וכדומה לא תוכל להסתמך עליו כשהוא כבר אינו מאכל.

וככה היא ההלכה בשולחן ערוך בסימן שסו סעיף א' : "חצר שהרבה בתים פתוחים לתוכו אסרו חכמים לטלטל מבתיהם לחצר עד שיערבו, דהיינו שגובים פת מכל בית ובית ונותנים אותו בא' מבתי החצרות, שע"י כך אנו רואים כאילו כולם דרים באותו הבית וכאילו כל החצר מיוחד לאותו בית".

וכאשר אתה עושה עירוב חצירות הכולל את הבנין והחצר שהיא חצר סגורה ומוקפת באיזה היקף אתה אומר :

"‘בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים לחצרות ומחצרות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבמבוי זה לנו ולכל הדיירים במבוי זה".

ויש בהלכה זו הרבה פרטים עיין בשולחן ערוך סימן שס"ו .

וכאן אנו באים לענין הבעייתי אם הדיירים כולם יהודים זו חצי צרה כלומר אפשר לעשות ערוב חצירות כאשר תקנה להם את העירוב לפי הכללים. ואם יש יהודים רחוקים מתורה שלא מעונינים להיות שותפים בדבר יש בזה הלכות מיוחדות. ראה שולחן ערוך סימן ש"פ במשנה ברורה וכף החיים.

אבל אם יש גויים בבנין אינך יכול להקנות להם אלא אתה צריך לשכור מהם רשות

כמבואר בשולחן ערוך בסימן שפב סעיף א' : "הדר עם העכו"ם בחצר אינו אוסר עליו, עד שיהיו שני ישראלים דרים בשני בתים ואוסרים זה על זה, אז העכו"ם אוסר עליהם. ואינו מועיל שיבטל העכו"ם רשותו, אלא צריך שישכירו ממנו". יש בהלכה זו הרבה פרטים יש מציעים

באופן מעשי למשל תקנה עציץ יפה לכל משפחה גויית ותגיד להם שאתה שוכר מהם את הדירה לענין שישימו בה עציץ שלך וזו שכירות ללא שטר וללא חוזה וככה הדיירים הגויים לא יגרמו לעירוב החצירות שלא לחול.

וככה תוכל לטלטל מהבית לבתים ולחצירות של הבנין.

ושוב תגיע לארץ יותר קל ונוח לטלטל בה .