לימוד חילוץ והצלה לכהן

שואל נכבד

כידוע הכהנים גם בזמן הזה מוזהרים שלא להטמא למתים ועליהם להמנע מכניסה לאוהל שיש בו מת ומלהגיע להלויה ולהכנס לבית החיים ועוד .

הפוסקים נשאלו האם מותר לכהנים ללמוד רפואה כאשר ה לימודים כוללים נתיחת גופות נפטרים וכיוצא באלו שאז הכהנים ממש נטמאים.

לא אלאה אותך בסוגיא זו שהיא רחבה מני ים רוב הפוסקים סוברים שכהנים צריכים להמנע מלימודי רפואה הכוללים כניסה לחדר מתים נתיחת מתים וכדומה.

אולם הפוסקים לא סוברים שאסור לכהן להיות רופא שמא יטפל בחולה מסוכן והחולה ימות והכהן יטמא.

ההכשרה הנפלאה שאתה לומד בצבא ואשריך ואשרי שאר החיילים היקרים הלומדים ענין רציני ואחראי ומסוכן זה כדי להציל חיי אדם.

נועדה להכשיר אותך כמחלץ על מנת להציל חיים כי חלילה אם קרס בנין ויש לכודים יש לחלץ אותם בהקדם.

נכון שהחילוץ כולל גופות של הרוגים אך זו לא המטרה הראשית אלא העיקר הוא להציל חיים במהירות וביעילות הנדרשת לכך.

והענין הזה מאוד מאוד מורכב כי פעמים מדובר ממש בהזזת גושי בטון ועמודי וקורות ברזל ובטעות הכי קטנה אדם לא מיומן יכול חלילה להרוג ולא להציל.

ועושין הכל כדי להציל נפשות וכפי שמובא ברמב"ם בפרק ב מהלכות שבת "מי שנפלה עליו מפולת ספק הוא שם ספק אינו שם מפקחין עליו מצאוהו חי אף על פי שנתרוצץ ואי אפשר שיבריא מפקחין עליו ומוציאין אותו לחיי אותה שעה".

ויש שם עוד דוגמאות עד כמה בשביל ספק ספק פיקוח נפש מחללין את השבת.

ואמנם הכהן מוזהר שלא להטמא למת ולא להכנס לאוהל שיש בו מת כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה שסט ואפילו להכנס לבית שיש בו גוסס אסור להכנס כמבואר שם בסימן שע :

" מי שנשברה מפרקתו ורוב בשר עמה, וכן מי שנקרע מגבו כדג, אפילו עדיין הוא חי, חשיב כמת, ומטמא. אבל גוסס, ומי שנשחטו בו ב' סימנים או פצוע פצעים הרבה, אינם מטמאין, עד שתצא נפשם; ומ"מ אסור ליכנס לבית שיש בו גוסס".

אולם מצוה על הכהן להטמא למת מצוה כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה סימן שעד בסעיף א' : " מצוה להטמאות למת מצוה, אפילו הוא כהן גדול ונזיר והולך לשחוט את פסחו, ולמול את בנו, ומצא מת מצוה, הרי זה מיטמא לו".

ובסעיף ג' מבואר שמת מצוה הוא מת שאין לו קוברים.

ועל אחת כמה וכמה שמותר לכהן להטמא כדי להציל חיי אדם שפיקוח נפש דוחה כל התורה כולה חוץ מג' עבירות כמבואר בשולחן ערוך או"ח שכ"ט ועוד.

והנה היות ואותך מכשירים לחלץ ולהציל נפשות הרי זו מצוה גדולה של פיקוח נפש וכל הזריז הרי זה משובח ואתה הולך להציל חיי אדם ואפילו אם חלילה יש שם מת שאתה מפנה אותו זה ממש מת מצוה שלא כל אחד יכול ומסוגל להוציאו מבין ההריסות כך שבכל מקרה אתה עושה מצוה ואינך עובר שום עבירה.

והנה לכאורה יכולתי לומר לך מה אכפת לך תבחר מקצוע אחר ולמה לך להכנס למצב שאולי אי פעם תטמא למת אך איני חושב שהפוסקים מנעו מרופא כהן לטפל בחולה שמא ימות תחת ידיו ומעשים בכל יום שיש לא מעט רופאים כהנים ואם נטען טענה זו אז נאסור על כהנים להיות מתנדבים בכל ארגוני ההצלה ואין לדבר סוף.

והנה יש תוספות במסכת בבא מציעא שם מסופר בגמרא שאליהו הנביא היה בבית קברות שאלו התוספות הרי אליהו הנביא היה כהן האיך החיה את בנה של האשה השונמית הרי הילד היה מת?

"אמר ליה לאו כהן (אתה) - תימה לר"י היאך החיה בנה של האלמנה כיון כהן היה דכתיב (מלכים א יז) ויתמודד על הילד וגו'?

ויש לומר שהיה ברור לו שיחייהו לכך היה מותר משום פיקוח נפש".

ובכן כהן רגיל לא היה יכול לנסות להחיות מת אבל אליהו הנביא ידע בנבואה שהוא יצליח לכן זה היה מותר לו מפני פיקוח נפש אפילו אחרי שהילד נפטר השם יצילנו.

אבל כהן שאינו בא להחיות מתים אלא להציל פצועים בוודאי ובוודאי שהוא עושה מצוה גדולה וזה מותר לו מפני פיקוח נפש וכבר היו מקרים שניצולים שנמצאו אפילו לאחר יומיים הצליחו להחיות אותם וזה מותר לו ואפילו אם חלילה ימצא שם מישהו שנפטר הרי זו גם כן מצוה של מת מצוה.

ומה גם שכפי שאני מכיר את החיילים הנמצאים ביחידה עליה אתה מדבר כבר שנים רבות הנני יודע שכל חייל שנבחר למשימה זו הוא חייל מיוחד ומעטים מסוגלים לעשות את המלאכה הסבוכה והקשה הזו ואמנם אתה מצטנע אך אין לי ספק שבוודאי אתה מבוקש ונדרש ביותר למלאכת קודש זו.

לכן איני מוצא ענין להחמיר ולאסור עליך איסר במה שהפוסקים לא אסרו לך בכחך זה ויהי רצון שתזכה תמיד להציל חיי אדם.