הלוואה בריבית

שלום לשואל הנכבד

ברוך השם שיש לך חבר טוב המעוניין להעניק מטובו ושפעו אשר בורך בו ולתת לך הלוואה ארוכת טווח שזו הלוואה והיא מצוה מעולה ביותר כמבואר ברמב"ם בהלכות מתנות עניים בפרק י הלכה ז':

"שמנה מעלות יש בצדקה זו למעלה מזו, מעלה גדולה שאין למעלה ממנה זה המחזיק ביד ישראל שמך ונותן לו מתנה או הלואה או עושה עמו שותפות או ממציא לו מלאכה כדי לחזק את ידו עד שלא יצטרך לבריות לשאול, ועל זה נאמר והחזקת בו גר ותושב וחי עמך כלומר החזק בו עד שלא יפול ויצטרך".

והנני מבין שההלוואה כנראה נצרכת לך ביותר והוא מקיים מצוה גדולה.

וראה עוד ברמב"ם בהלכות מלוה ולוה בפרק א הלכה א' :

"מצות עשה להלוות לעניי ישראל שנאמר אם כסף תלוה את עמי את העני עמך, יכול רשות תלמוד לומר העבט תעביטנו וגו' ומצוה זו גדולה מן הצדקה אל העני השואל שזה כבר נצרך לשאול וזה עדיין לא הגיע למדה זו, והתורה הקפידה על מי שימנע מלהלוות לעני שנאמר ורעה עינך באחיך האביון וגו'".

ואף שברוך השם אינך עני אבל ההלוואה היא לכל מי שנצרך לה .

וזכור שגם עליך כלווה יש חיוב כפול ומשולש א. לא לקחת הלוואה שלא לצורך ב. לא לקחת הלוואה כשאתה יודע שאינך מסוגל להחזיר ולפרוע ג. ברגע שאתה צריך לפרוע לפי הכללים שקבלת על עצמך עליך לפרוע ולא להתל במלווה הלוך ושוב.

אולם ההצעה לשלם לו ריבית כלשהי "ריבית קטנה" אסורה לחלוטין וזו עבירה חמורה ויש בה ששה לאווין והמלווה עובר עליה גם הלווה גם הערב וגם מי ששותף לעדות ולכתיבה על עיסקא זו וחלילה גם אני לו הייתי מתיר לך הייתי נכשל עמך בעבירה חמורה זו והנה לך מקצת מן ההלכה בדבר

כאשר כתבה הרמב"ם בהלכות מלוה ולוה פרק ד בהלכה ב' :

"כדרך שאסור להלוות כך אסור ללוות ברבית שנאמר לא תשיך לאחיך מפי השמועה למדו שזו אזהרה ללוה כלומר לא תנשך לאחיך, וכן אסור להתעסק בין לוה ומלוה ברבית, וכל מי שהיה ערב או סופר או עד ביניהן ה"ז עובר בלא תעשה, שנאמר לא תשימון עליו נשך זו אזהרה אף לעדים ולערב ולסופר, הא למדת שהמלוה בריבית עובר על ששה לאוין: לא תהיה לו כנושה, את כספך לא תתן לו בנשך, ובמרבית לא תתן אכלך, אל תקח מאתו נשך ותרבית, לא תשימון עליו נשך, ולפני עור לא תתן מכשול, והלוה עובר בשנים, לא תשיך לאחיך, ולפני עור לא תתן מכשול ...".

ואיסור ההלוואה בריבית הוא כלשון הרמב"ם הלכות מלוה ולוה בפרק ו : "כללו של דבר כל הלואה בתוספת כל שהו הרי זו רבית של תורה ויוצאה בדיינין".

ואם חלילה תגרום למלווה העשיר חברך הטוב לתת לך הלוואה בריבית חלילה תגרום לו גם לנזק גדול נוסף מלבד העבירה החמורה וזה ממש לפני עוור לא תתן מכשול כמבואר בשולחן ערוך יורה דעה בהלכות רבית בסימן קס בסעיף ה' : "כל הנותן ברבית נכסיו מתמוטטים, וכאלו כפר ביציאת מצרים ובאלקי ישראל". וגם אם תגיד שזו מתנה ולא ריבית הדבר אסור שהרי מבואר שם בסימן קס בסעיף ה'

"אפילו אם אמר ליה בשעת לקיחת הרבית: אני נותנו לך במתנה, אסור לקבלו ממנו ".

ואיני נכנס להלכות ריבית בדברים ראה שם בשולחן ערוך בסימן ק"ס שאם לא היית רגיל להקדים לו שלום מעכשיו אסור יהא לך לעשות זאת כיוון שיש גם איסור בריבית בדברים.

ואולם , חשוב שתדע שהמלווה לך את הכסף אם היה שם אותו בבנק בפקדון לאותו הזמן כמעט ולא היה מרוויח כלום כפי שזה בימינו כך שאם הוא מלווה לך וסומך עליך עם הערבונות המתאימים שתחזיר לו את כספו הוא אינו מפסיד כמעט ולא כלום.

אבל יתכן שהוא חושב ורוצה לעשות בכסף זה עסק שממנו יכול להרוויח ואולי גם אתה רוצה את ההלוואה כדי שתפתח עסק ותרוויח , במקרה כזה יש שטר היתר עיסקא שמשמעו שהוא למעשה כמו שותף שלך בעסק והכסף יהא רווח ולא ריבית.

וזה נושא ארוך ראה בבית יוסף חושן משפט קע"ו ויש בזה אריכות דברים בשו"ת צמח צדק ובחכמת אדם ועוד .

לכן אם הוא מלווה ללא ריבית תבורכו אם הוא מתעקש על ריבית אל תקח את ההלוואה. אבל אם הוא רוצה רווח עשו אצל רב המכיר את ההלכות הללו היתר עיסקא בכתב ולא בעל פה ובעדים כדת וכהלכה .