אמונה

שלום וברכה.

ראשית יישר כח על שאת מוכנה לעזור לה. תיגשו שתיכן לבירור עומק כזה מתוך כנות ומתוך מוכנות לשאול ולקבל תשובות, ותגיעו ממקום נקי, שבאמת רוצה לשאול כדי להבין ולא כדי לקנטר חלילה (ולא שאני אומר שזו כוונתן כמובן) ואז תרוויחו רווח גדול.

אשתדל לענות בקצרה על השאלות הנ"ל, אבל מעבר לכל זה יש צורך בקביעת לימוד עם רבנית או אשת חינוך תורנית שאת מרגישה קרובה אליה, הן מהצד הפיסי, היינו קירבה במגורים כך שתוכלי לבקש ממנה עצה תמיד, הן מהצד הנפשי, היינו שאת מרגישה חיבור מיוחד אליה ונעים לך איתה, כך שתוכלי לשאול כל דבר ולא להתבייש. תפקידה יהיה ללוות אותך, ולשמור עליך מנפילה בספקות שלא תורמים כלום לחיים, וכן שתוכל להדריך אותך ולכוון אותך כיצד לענות נכון ולתמוך באמת בחברתך.

1. השאלה הראשונה שלי היא-איך אפשר להגיע למצב שהיא תרגיש משהו כשהיא עושה משהו בדת? תשובה: שתעשה תשהו שיכול למשוך את ליבה, ורצוי במצוות שבין אדם לחבירו, שהן מושכות את הלב ופותחות אותו, וכגון עזרה לילד חולה או ביקור חולים, או עזרה לאדם מבוגר וכד'. אמנם שלא תבחר משהו שקשה לה והיא סולדת ממנו, וכגון שאם קשה לה עם עניינים רפואיים שלא תבחר בעזרה לחולים. כשתעשה זאת מכל הלב היא תרגיש שהלב נפתח. לכאורה, גם אנשים לא דתיים עושים דברים טובים בשם המוסר האנושי, אולם המוסר של התורה הוא איננו מוסר אנושי רעוע, אלא מוסר של צדק. דוגמא לדבר יש עניין כיום לעזור לאנשים מכל העולם, מכל הדתות ומכל הגוונים, אולם ברור שהעזרה הגדולה יותר, הדחופה יותר והמשמעותית יותר היא לאנשי עמנו. יש כיום שבשם המוסר האנושי רוצים לעזור למסכנים אחרים והדבר בא על חשבון עמנו, וגורם להם לליקוי מאורות, שאינם יכולים להבחין בין סיוע במקום נדרש לבין מצב שהסיוע רומס את אנשי עמך, והדבר גורם להם לבלבול מי מהם באמת נזקק לסיוע, וכך בשם המוסר האנושי הכללי רומסים את זכויות האדם של עמנו, וכגון הרחמנות על ילדי המסתננים (שברובם הינם מהגרי עבודה) על חשבון תושבי השכונות הותיקות, שהינם על פי רוב במצוקה מצד עצמם. כשהיא תתרום מעצמה לסובב, יתעורר אצלה רגש הנתינה. רגש זה טבע בורא עולם במציאות. זהו רגש דתי. לרצות להעניק מעצמך לאחר זו גדולה. הרמח"ל בספרו דרך ה' מבאר שהקב"ה הוא מקור כל הטוב, והטוב דרכו להשפיע טוב לזולתו. אנו מצווים להידבק בדרכי ה', ולכן חייבים גם אנו לעשות טוב לזולת, לא כי זה מצטייר יפ, או שיעשו עלינו כתבה בעיתון, אלא כי באמת צריך לעשות טוב. כאשר מפרידים את הסיגים השונים מעשית הטוב, מגלים באמת מה באמת טוב אמיתי ונדרש, ומה הוא רק כיסוי ואין להשקיע בו. דוגמא פשוטה להמחיש את הדבר היא נתינת כסף למי שמבקש. אם הוא מבקש בשביל אוכל או ביגוד מצווה לתת לו, אולם אם הוא מבקש כדי לצרוך סיגריות לא טוב הדבר. המוסר האנושי הרגיל, סבור שצריך לתת לכל אחד. מוסר של תורה, מסביר שעיקר הנתינה היא נתינה נכונה. לכן המעלה הראשונה בצדקה היא הלוואה, ולמרות שכסף זה עתיד לחזר זה נקרא צדקה, כי הנתינה הגדולה באמת היא לגרום לאחר לא להיות תלוי באחרים. הבנה זו היא הבנה תורנית עמוקה, השונה מארגון סעד וחסד רבים, שבדרך כלל גם נהנים מתקציבים שונים בזכות נתינתם לאחר, ויש עוד להאריך ולבאר זאת בדוגמאות רבות מספור, אולם אין כאן הזמן והמקום המתאימים לכך. כללו של דבר, שתעסוק בנתינה על גווניה השונים, ואז תנסה להתעמק בעניין ולזקק את הרצון לנתינה, ותנסה ללמוד מהי באמת נתינה. משם אפשר להתקדם במצוות נוספת, וכן במצוות שבין אדם למקום.

2. השאלה השניה-היא באיזה צורה אני יכולה לגרום לה להבין שהיא שווה משהו ושהיא מסוגלת לעבור את התהליך הזה?

תסבירי לה שכמו שברור לה שהיא יכולה לאכול ולשתות, כך צריך הדבר להיות ברור לה. הקב"ה עשה את האדם, וטבע בו את היכולת לאכול, לישון וכד', ובדיוק באותה הרה, הוא יצר את האדם בחכמה, שהיא שונה מכל בעלי החיים הסקרנות של האדם, אינה סתם התעניינות, אלא יכולת חיפוש וביקוש האמת באופן מתמיד. היא מסוגלת לזה. זה בטבע הבריאה שלה גם אם היא לא מכירה בזה כרגע. תאמרי לה שלא צריך להתפלסף. פשוט לנסות. העיקר הוא להגיע בידיים נקיות, ולהיות מוכן לשאול ולקבל תשובות.

3. השאלה השלישית-קשה לה נורא עם צניעות וללמוד תורה לעומק ודברים מסוג זה.כי היא לא מבינה עדיין את הטעם והמטרה,איך אפשר להסביר לה שהיא יכולה עדיין להיקרא דתייה ופחות להקפיד על ההלכות האלה?..

תשובה: צניעות זו אחת מהמשימות הגדולות והקשות של הדור. לימוד תורה לעומק הוא לא חובה המוטלת עליה אישית, היינו היא צריכה לדעת את כל מה שקשור אליה, וה שהיא עושה, אולם אין לה שום חובה ללמוד תורה בעיון ולהכיר את כל המקורות. זו חובה המוטלת על הגברים (אמנם אישה שחפצה בכך בוודאי זה טוב). לכן בעניין הצניעות, תנחמי אותה שזו אכן התמודדות קשה שכולם מתמודדים איתה. היא לא תיגמר כלל ועיקר גם אם ייפתרו לה כל הספקות שלה. הקב"ה טבע באישה את הצורך לגלות, היינו הוא יצר לה את ההתמודדות שלה. ההתמודדות של האיש אגב היא לנסות שלא לראות. העין שלו נמשכת באופן טבעי לראות דברים אסורים, ותפקידו הוא לגבור על טבעו. אך טבעי שהיא מתמודדת על זה. זה לא אומר שהיא לא בסדר. להיפך. זה אומר שהיא בחורה נורמלית לחלוטין. עדיין זה לא אומר שהכל מותר, אלא בהמשך הדרך, כדאי שתלמדו את הלכות צניעות. אגב. הצניעות הא לא רק בלבוש אלא גם בדיבור, בהתנהגת ועוד. תאמרי לה שהיא דתיה גם אם היא מרגישה התמודדות קשה בתחום. בעזרת ה' גם עליה היא תצליח התגבר. ההתמודדות היא לגבור על מה שמוריד אותנו.

שוב אחזור על הראשונות. מומלץ למצוא מישהי מבוגרת יותר ומנוסה שאת מרגישה בנח איתה לפתוח כל מיני דברים והיא יכולה לכוון אותך בהמשך דרכך, וכך תוכלו ללבן את כל הנושאים שחשובים לכן.

שיהיה בהצלחה רבה.