איך להיות תמיד בתודעה של תורה, גם כשלא לומדים? ומה עושים כשמשעמם?

שלום הדר, מקווה שאת בטוב.

השאלה שלך באמת גדולה. וכמה שהיא רחבה, כך היא גם חשובה. מדוע? תאמיני או לא, אבל לא כולנו גדולי דור שמסוגלים לשבת חיים שלמים, יום ולילה – וללמוד תורה. מי שיכול ומי שמסוגל – זה חשוב מאד ואשריו ואשרי חלקו! אבל רובנו לא כאלה, וגם לא נועדנו להיות כאלה. להיפך, התורה שלנו היא תורת חיים. ואם אין קמח – אין תורה. המטרה שלנו בעולם הזה, היא להכניס את הקודש – אל תוך חיי החול. לחיות בתודעת חיי קודש, דווקא בשעת העבודה, בלימודים, בשירות, בארוחת ערב בבית\בדירה, ואפילו כשקושרים את השרוכים בנעלים.

כשמשה רבנו עלה לקבל את התורה, מלאכי השרת סירבו ושאלו את הקב"ה: "מה לילוד אישה ביננו"? כלומר, התורה היא כל כך קדושה, כל כך נפלאה, למה להוריד אותה לעולם התחתון? אמר הקב"ה למשה לענות להם. ומה הוא ענה? "כלום יצר הרע יש ביניכם"? התורה נועדה למי שיש לו יצר הרע. התורה הקדושה מיודעת דווקא לנו, בגלל שאנחנו חומריים וגשמיים. למלאכים אין מה לעשות עם הלכות כיבוד הורים או שמיטה. אבל לנו, לבני האדם, זכינו שיש. ומתוך כך, אנחנו יכולים לקדש שם שמים בצורה גדולה וגלויה יותר. הרי אנחנו מודיעים בקול גדול שהקב"ה נמצא גם כאן, למטה, בחומר, והוא לא רק משהו רוחני או תיאורטי חלילה.

איפה את נכנסת לתמונה?

קודם כל – אין ספק שהרצון שלך להתקדם, לא להסתפק רק במה שיש כבר בבית – הוא הדבר הכי חשוב. בלי רצון, לא נגיע לשום מקום. וגם אם בפועל העלייה תהיה בהדרגה איטית, עצם הרצון הוא המשמעותי. הקב"ה מחפש ורוצה את הלב! ממליץ לך מאד לשמוח ברצון הזה ולחזק אותו מאד. הוא המפתח.

יעקב אבינו בחלומו, ראה "סולם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה". כדי להגיע לשמים – צריך לטפס. יש שלבים. אי אפשר ברגע אחד להשיג הכל. יותר מזה – אם נדלג על שלבים – ייתכן וניפול. ולכן העבודה שלנו בגיל צעיר היא לבנות את הסולם. וכן, זה אומר שאנחנו גם עסוקים הרבה מאוד בלדאוג לעצמנו. וזה חשוב וחיוני מאוד, ולא "אגואיסטי" כפי שלפעמים חושבים בטעות. בנפש שלך יש המון אנרגיות טובות, חלומות, רצונות ורגשות, וזה מצוין לפתח את העולם הפנימי שלך ולבטא אותו בכל מיני דרכים. רוחניות היא אחד מהם, אבל כפי שאת אומרת בצדק - לא על הרוחניות לבדה... יש לנו נשמה - אבל גם גוף. הגוף שלנו איננו פסול. זאת לא "תקלה". הגוף חשוב. הנפש חשובה. הלב חשוב. ויש גם רוחניות, בהחלט. ולכן בהחלט אפשר למלא את הזמן במגוון כמה שיותר רחב של עיסוקים: לבד ועם חברות, עם אחים ועם קרובים, בבית וגם בחוץ, בחשיבה ובעשייה, בהיעזרות ובעזרה לאחרים... יש המון דברים! ואת יכולה לבחור את אלה שהכי נעימים לך וממלאים אותך בסיפוק.

ואיך מפתחים את הקומה הרוחנית? נסי לקבל על עצמך דבר אחד או שניים שאת רוצה להקפיד עליהם יותר, ובהם תתמידי. תגידי בבית שהחלטת שאת זה – את יותר לא רואה או לא עושה. חשוב שתבהירי להם שאת לא באה ללמד אותם או לשנות אותם, אלא שזה לעצמך בלבד. רק אחרי שאת מרגישה שהדברים הללו כבר נעשו לך כהרגל – תוסיפי עוד דבר או שניים וגם בהם תתמידי. רק ככה, בהדרגה, אפשר להגיע גבוה.

כדי למלא לך יותר את הזמן, וכמובן להרגיל את התודעה לחשוב בצורה כזו, את יכולה לעשות לך טבלה. בה תסמני כל פעם שאת מצליחה לעמוד במה שקיבלת על עצמך. כל פעם שאת חוזרת משיעור תורה, או כל מעשה טוב שקיבלת על עצמך לעשות, או כל פעילות שהייתה עבורך חווייתית ונעימה ומספקת. כך תשימי לב יותר למה שאת עושה כל הזמן, וגם תהיי עסוקה בלהתקדם ולעשות יותר טוב. אני ממליץ לכתוב בראש הדף ש"כל מה שאני עושה יהיה לשם שמים". קצת דומה למה שכתוב בראש העמוד של שליח הציבור בבית הכנסת: "שיוויתי ה' לנגדי תמיד". זה יזכיר לך שכל מה שאת עושה, הוא לשם ה' יתברך. ככל שתצליחי להרחיב את מגוון המעשים והפעילויות בדף הזה, יכול להיות שתמצאי יותר נחת ושתרגישי יותר משמעות ועניין. וזו מטרה חשובה בהחלט.

מקווה שעזרתי והועלתי. את תמיד מוזמנת לדבר איתנו ולעדכן גם במוקד הטלפוני, כוכבית 8298.

בהצלחה רבה!

ישראל